Wikia

ויקיפוטר

גילדרוי לוקהרט

שיחה0
614דפים
בויקיפוטר
LockhartCos
גילדרוי לוקהרט
מידע ביוגרפי
נולד/ה

26 בינואר, 1964

סטטוס-דם

חצוי-דם

מצב משפחתי

רווק

כינויים

פרופסור

מידע ביולוגי
סוג

אנושי

מין

זכר

צבע שיער

בלונדיני

צבע עיניים

כחול

צבע עור

בהיר

מאפייני קסם
שרביט

עץ דובדבן וליבת נימי לב של דרקון, 9 ס"מ, ניתן לכיפוף

הסתפחויות
מקצוע
בית

רייבנקלו

נאמנות
  • הוגוורטס
  • בית החולים ע"ש הקדוש מנגו לפציעות ומחלות קוסמים
  • מסדר מרלין
  • עצמו
"להיות מפורסם זה רק להיות מפורסם."
—גילדרוי לוקהרט.[src]

פרופסור גילדרוי לוקהרט, בעל אות מסדר מרלין, דרגה שלישית, היה קוסם חצוי דם, תלמיד רייבנקלו בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ומאוחר יותר התפרסם כסופר. לפני כהונתו כפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ב-1992, זכה לוקהרט בפרסים יוקרתיים, כגון אות מסדר מרלין, דרגה שלישית; חבר הכבוד של הליגה להתגוננות מפני כוחות האופל; וזוכה חמש פעמים פרס החיוך המקסים ביותר של השבועון למכשפה  . הצבע האהוב עליו הוא לילך.

הוא אף פעם לא באמת ביצע אחד ממעשי הגבורה שהוא טען שעשה, אלא השתמש בכשרונו בקסמי זכרון ומחק את זכרונם האמיתי של האנשים שביצעו את מעשי הגבורה. באופן אירוני, לוקהרט איבד את זכרונו לאחר שלחש הזיכרון שניסה להטיל עם השרביט של רון וויזלי חזר אליו, והוא מאושפז בבית החולים על שם הקדוש מנגו לפציעות ומחלות קוסמים . בעקבות אשפוזו הוא פרסם ספרו האחרון בשם מי אני?.

ביוגרפיהעריכה

חייו המוקדמיםעריכה

"החיים הם לא רק חתימה על ספרים ולהצטלם בתמונות, אתה יודע. אם אתה רוצה תהילה, אתה צריך להכין את עצמך לעבודה קשה וארוכה."
—גילדרוי מספר על חייו.[src]

גילדרוי לוקהרט נולד ב-26 בינואר 1964, לאבא מוגל ואימא מכשפה, והיו לו שתי אחיות גדולות, מוגלגיות. אימו של לוקהרט אהבה אותו יותר מבין כל ילדיה, וזה, בשילוב עם גילויו כקוסם והקבלה להוגוורטס, גרם ליהירותו לצמוח במהרה. [1]

הוא מויין לבית רייבנקלו, ב-1 בספטמבר 1975. הוא מויין לבית זה כי העדיף אותו על פני סלית'רין. [1]

הוא קיווה שכולם יתלחשו ויבהו בו בבית הספר, כיוון שראה עצמו כבעל כוחות עצומים וגאון בפני עצמו. העובדה שהוא היה רגיל איכזבה אותו. אמנם כן היו לו יכולות, והוא היה חכם יותר מרוב חבריו לכיתה, אך היה לו פגם - הוא לא היה מנסה להשתפר בדברים שבהם לא היה הכי טוב מלכתחילה. [1]

היהירות שלו הובילה אותו ללמוד לא בשביל להרחיב את ההשכלה והחינוך, אלא בשביל לקבל תשומת לב. הוא השתוקק לקבל תשומת לב ופרסים, והתחנן בפני המנהל לפתוח עיתון בית ספר רק כדי שיוכל לראות את שמו מודפס. כאשר אלו לא העניקו לו את תשומת הלב לה קיווה, הוא בחר באמצעי דרמטי יותר. למרות שמעולם לא היה פופולרי במיוחד בקרב התלמידים האחרים, הוא כן הצליח להשיג לעצמו מוניטין (וגם שבוע שלם של ריתוק) כשחרט את שמו במגרש הקווידיץ', הפיץ הולוגרמה של פניו בשמיים ושלח לעצמו שמונה-מאות כרטיסים לחג האהבה, שגרמו לביטול ארוחת הבוקר בשל הכמות הבלתי נסבלת של הלשלשת והנוצות. [1]

קריירה כסופרעריכה

לאחר סיום לימודיו בהוגוורטס ב-1982 (ואנחת רווחה של כל בית הספר), לוקהרט הפך לסופר מוכשר, שטייל בחלקים אקזוטיים של העולם, והפך מיומן בלחשי זיכרון רימא לוקהרט קוסמים ומכשפות מוכשרים שיספרו לו על מעשי הגבורה שלהם ולאחר מכן מחק את זכרונם. הוא לאחר מכן חזר לבריטניה, עם ספר חדש לאחר כל הרפתקה. קורבנות ידועים של התחבולות שלו כללו קוסם ארמני ומכשפה עם סנטר שעיר. ספריו היו פופולריים מאוד, והיה לו עט עם נוצת טווס שנשמר במיוחד לחתימה על ספרים. הוא זכה בפרסים רבים על מעשי הגבורה שביצע לכאורה, והוזמן להצטרף לליגה להתגוננות מפני כוחות האופל כחבר כבוד, כשהוא מסתיר את זיופו בהצלחה.

לדברי לוקהרט, הוא האמין בתחילה שככל שהחשיפה שלו תגדל, כך גם הקריירה שלו. בזמן שכתב את רב המכר השני שלו, טיוליי עם טרולים, הוא היה מוכר מדי, דבר שפגע בפופולריות שלו. לכן, הפך ל"נעדר" באופן מסתורי למשך שלושה שבועות, ולאחר שהדליף לעיתון הנביא היומי שהוא "נתפס על ידי טרולים באזורי הפרא של סטוק-אונטיז" הפופולריות שלו חזרה פלאים.

Gilderoy Lockhart 002

לוקהרט עם ספריו.

"חיוך גדול ומבריק הארי. ביחד, אתה ואני שווים שער."
—לוקהרט להארי בכרך ודף בע"מ.[src]

אלבוס דמבלדור, מנהל בית הספר בתקופת לימודיו של לוקהרט, הכיר במקרה שניים מהקוסמים שלהם לוקהרט מחק את הזיכרון, והיה לו ניחוש מוצלח למה באמת קרה. הוא האמין כי אם לוקהרט יחזור לאווירה נורמלית בבית הספר, הוא יחשוף את רמאותו וכך, כשהתפנתה המשרה כפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל ב-1992, ועם הידיעה כי התחברות עם הארי פוטר תגדיל את הפופולריות שלו, לוקהרט הצטרף לצוות אנשי הוגוורטס. 

כך הפך לוקהרט לפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל בשנת הלימודים 1992-1993 בבית הספר, וכמה מספריו נדרשו ללימוד, מה שייקר את רשימת הלימודים מאוד. באוגוסט 1992 לוקהרט הגיע לכרך ודף בע"מ כדי להודיע לציבור על משרתו החדשה. הוא פגש שם את הארי פוטר והתרגש מאוד, הוא ניסה להצטלם עם הארי כמה שיותר ונתן לו מארז של ספריו בחינם כדי לנסות לרכוש את חיבתו. התקרית הזו, למעשה, רק הביכה את הארי, שנתן את הספרים שקיבל לג'יני וויזלי.

קריירה בהוגוורטסעריכה

השיעורים הראשוניםעריכה

"תנו לי להציג בפניכם את המורה החדש שלכם להתגוננות מפני כוחות האופל... אני!"
—גילדרוי לוקהרט.[src]

בהיותו המועמד היחיד לתפקיד המקולל, גילדרוי לוקהרט הפך לפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בשנת הלימודים 1992-1993. הכיתה והמשרד שלו בהוגוורטס היו מעוטרים בתמונות ודיוקנאות של עצמו (ביניהם גם ציור אחד של עצמו מצייר את עצמו) שטיילו ברחבי הכיתה וחייכו. הוא גם קישט את הכיתה עם כתבות שפורסמו עליו.

Gilderoy Lockheart

תמונה חתומה של גילדרוי לוקהרט.

בשיעור הראשון שלו, שהיה עם תלמידי השנה השנייה, הוא נתן לכיתה "בוחן קצר ", שלא היה קשור כלל להגנה, אלא התעסק רק בספר האוטוביוגרפי שלו, אני הקסום , וכלל שאלות כמו מהו הצבע האהוב על גילדרוי לוקהרט או מהי מתנת יום ההולדת האידיאלית בעיניו. הוא פשוט רצה לדעת כמה מתלמידי הכיתה קראו את ספריו. למרות שקרא לבוחן "קצר" הוא התפרש על שלושה עמודים וכלל חמישים וארבע שאלות כשרק הרמיוני גריינג'ר ענתה על כולן נכונה. הוא לאחר מכן גם שיחרר כלוב מלא בפיוניות , גרם למהומה בכיתה, ואז בחוסר אחריות הורה להארי, רון והרמיוני להיפטר מהפיוניות, בזמן שהוא ברח למשרדו. הוא גם לא היה כל כך פופולרי בקרב חברי הצוות ונתן להם באופן קבוע כל מיני עצות. הארי וחבריו גם מצאו אותו די מעצבן, ולא יכלו להתייחס אליו ברצינות כמורה. אפילו רובאוס האגריד , שומר הקרקעות, אשר בדרך כלל נמנע מלבקר מורים, בז ללוקהרט. עם זאת, תלמידות רבות כמו הרמיוני גריינג'ר וסוזן בונס מצאו את לוקהרט כדי מקסים.

לאחר האסון עם הפיוניות, לוקהרט לא הביא יותר יצורים חיים לכיתה, אלא במקום זאת הקריא לכיתה חלקים נבחרים מתוך ספריו ומדי פעם ביקש מהארי לעזור לו. הארי הסכים רק כדי לקבל מלוקהרט אישור חתום כדי על מנת שיוכל לחפש ספרים במדור הספרים המוגבלים בספרייה. 

מעצבן את הארי פוטרעריכה

"אפשר לטגן חביתה על הפרצוף שלך."
רון וויזלי לאחר שלוקהרט הביך את הארי.[src]

לאורך רוב השנה, לוקהרט המשיך להציק להארי, בניסיון להשתמש בו כדי להפוך ליותר פופולרי, מה שהביך ועצבן את הארי מאוד. לוקהרט גרם לזה להיראות כאילו הארי משתמש בתהילתו כ'הילד שנשאר בחיים' כדי לנסות לעשות רושם וכי ההגעה שלו להוגוורטס באמצעות הפורד אנגליה המעופפת הייתה תרגיל שיווקי.

Lockhart's Office

הארי עוזר ללוקהרט עם מכתבי המעריצים שלו.

לוקהרט ביקש מהארי באופן אישי שיעזור לו לחתום על מכתבי מעריצים בתור עונש, בזמן שהעניק להארי עצות מרובות על חיי תהילה. למעשה, הארי סבל מכל העניין והתחנן בפני פרופסור מקגונגל שתיתן לו לעזור לארגוס פילץ' ורון בניקוי חדר הגביעים, אך היא סירבה. כך, הארי נאלץ לסבול שעות ארוכות של שיעמום, בשליחת מעטפות. כאשר הארי החל לפתע לשמוע קולות מתלחשים, לוקהרט אמר כי הארי סתם עייף. 

לאחר משחק הקווידיץ' בין גריפינדור לסלית'רין, בו זרועו של הארי נשבר ע"י מרביצן סורר, לוקהרט ניסה לתקן את זרועו, תוך התעלמות מוחלטת מסירובו של הארי, אך למעשה הסיר את העצמות של הארי מזרועו. לוקהרט גם הקים מועדון דו-קרב זמני לתלמידים. הוא עשה צחוק מעצמו בפגישה הראשונה של המועדון כשסוורוס סנייפ פרק אותו מנשקו (לוקהרט טען כי הוא איפשר לסנייפ לעשות כך). 

כאשר הרמיוני גריינג'ר אושפזה באגף המרפאה לאחר תקרית שיקוי הפולימיצי , לוקהרט שלח לה איחולי החלמה, כשבחתימתו ציין את כל תאריו והפרסים בהם זכה. הרמיוני ישנה עם הכרטיס מתחת לכרית שלה, לגועלו של רון.

יום האהבה וחדר הסודותעריכה

לכבוד יום האהבה , לוקהרט, לובש גלימות בצבע ורוד מזעזע, עיצב לגמרי מחדש את האולם הגדול עם פרחים ורודים וקונפטי בצורת לב שירד כמו גשם שוטף כדי להרים את המורל ולשפר את מצב הרוח בעקבות תקרית חדר הסודות. לוקהרט קיבל לפחות שישים וארבעה כרטיסי אהבה, כשאחד מהם היה מהרמיוני גריינג'ר, והוא ציין כי הפרופסור פליטיק מצויין בלחשי פיתוי ופרופסור סנייפ יהיה מוכן לרקוח שיקוי אהבה לכל מי שיחפוץ בכך (שני המורים לא קיבלו את העניין ברוח טובה - פליטיק טמן את ראשו בידיו וסנייפ נראה כאילו ידחוף כוס רעל ישר לגרון למי שיעז לבקש ממנו לרקוח שיקוי אהבה). לוקהרט אפילו ארגן קופידונים מקושטים בכנפיים מוזהבות שנשאו כל אחד נבל והקריאו כרטיסי אהבה בפומבי (גם אם הם היו צריכים לעשות זאת בכפייה) בפני כל מי שקיבל כרטיס אהבה. 

Obliviate

לוקהרט, מוחק לעצמו את הזיכרון.

כשחדר הסודות נפתח, לוקהרט התרברב שהוא ידע היכן ממוקם חדר הסודות ומהי המפלצת של סלית'רין כל הזמן. הוא אפילו טען שהוא ידע כל הזמן שהאשם הוא רובאוס האגריד , לאחר שזה נעצר ע"י משרד הקסמים. בעוד ששאר המורים היו מאוד רציניים ומתוחים בעניין ההתקפות, לוקהרט היה היחיד שנשאר רגוע ואדיש למצב. 

ב-29 במאי 1993, כאשר ג'יני וויזלי נלקחה לחדר הסודות, המורים האחרים דחקו בלוקהרט לרדת לחדר ולהילחם במפלצת, כיוון שהוא התרברב קודם לכן ואמר שהוא יודע הכל. במקום לנסות להציל את ג'יני, לוקהרט ניסה לברוח מבית הספר, אך נתפס ע"י הארי פוטר ורון וויזלי כשהשניים באו לספר לו מידע בנוגע לחדר הסודות, וחשפו את זהותו כנוכל. הארי ורון הכריחו את לוקהרט לרדת לחדר הסודות איתם.

לאחר שירד איתם, לוקהרט תפס את שרביטו של רון וניסה להטיל על השניים לחש זיכרון, ולחזור ולספר שהוא "הגיע מאוחר מדי כדי להציל את ג'יני וכי שני הילדים איבדו באופן טראגי את שפיותם כתוצאה ממראה גופתה". אך שרביטו השבור של רון החזיר את הלחש ללוקהרט וגרם לו לאבד את כל זכרונותיו, ובעקבות כך אושפז לצמיתות בבית החולים על שם הקדוש מנגו לפציעות ומחלות קוסמים . עזיבתו מבית הספר לוותה בשמחה וחגיגה מצד התלמידים והמורים.

למרות שאיבד את זכרונו, לוקהרט המשיך את הקריירה שלו כסופר, ועם מעט עזרה כתב את ספרו "מי אני?".

אשפוז לצמיתותעריכה

Lockhart St Mungo's

גילדרוי לוקהרט, לאחר התקרית בחדר הסודות.

בחג המולד, 1995, הארי פוטר ראה את לוקהרט בקדוש מנגו באגף ע"ש יאנוס ת'יקי. לוקהרט הצליח לשחזר מעט את זכרונו עד כדי כך שידע לכתוב בכתב מחובר ועדיין נהנה לתת חתימות. רון הרגיש מעט אשם, שכן שרביטו המקולקל היה אחראי לפגיעה בזכרונותיו של לוקהרט, אך הארי לא הרגיש אשמה, שכן היה זה למעשה ניסיון של לוקהרט למחוק את הזכרונות שלהם. בסך הכל, הארי סיכם את העניין באמרה שלוקהרט לא השתנה הרבה.

המרפאה שטיפלה בלוקהרט, מרים סטראוט, הצהירה שמעולם לא ביקרו אותו, בהנחה שבני משפחתו מתו או פשוט לא אכפתיים. עם זאת, לוקהרט עדיין קיבל מכתבי מעריצים, כולל מכתבים שבועיים מגלאדיס גאדג'ון, אם כי לא היה לו מושג למה. הוא גם המשיך לשמור עטי נוצת טווס, במיוחד לחתימות.

למרות שחזרו אליו כמה מזכרונותיו, לוקהרט מעולם לא התאושש לגמרי. עם זאת, הוא המשיך להיות מאושר בדרכו שלו. [1]

מראהעריכה

CS C4

גילדרוי לוקהרט מחזיק עותק של "אני הקסום"

"לעלמה גריינג'ר, מאחל לך החלמה מהירה, מהמורה המודאג שלך, פרופסור גילדרוי לוקהרט, אות מסדר מרלין, דרגה שלישית, חבר הכבוד של הליגה להתגוננות מפני כוחות האופל וזוכה חמש פעמים פרס החיוך הכי מקסים של השבועון למכשפה."
—כרטיס 'החלמה מהירה' מלוקהרט להרמיוני גריינג'ר[src]

גילדרוי לוקהרט היה קוסם גנדרני, נאה בעל שיער בלונדיני גלי ושיניים ישרות ומבריקות במיוחד. הוא היה ידוע בגלימותיו הראוותניות והנוצצות במבחר צבעים.

עם זאת, ברגעים בהם פחד, יופיו של לוקהרט היה הולך לאיבוד, והוא היה נראה חלש ומטופש.

אופיו ותכונותיועריכה

"כן, כן, אני יודע מה אתה חושב! 'קל לו לדבר, הוא קוסם מפורסם!' אבל כשאני הייתי בן שתיים-עשרה, הייתי אפס בדיוק כמו שאתה עכשיו. למען האמת, הייתי אפילו עוד יותר אפס ממך! הרי, כמה אנשים כן שמעו עליך, לא? כל העניין הזה עם אתה-יודע-מי! אני יודע, אני יודע - זה לא כמו להיות חתן פרס החיוך הכי מקסים של השבועון למכשפה חמש פעמים ברציפות - אבל זו התחלה, הארי, זו התחלה!"
—גילדרוי לוקהרט, מפגין את יהירותו.[src]

גילדרוי לוקהרט הינו מאוד יהיר, מעצבן ועסוק בעצמו. הוא טען שהוא עשה הרבה מעשים גדולים למרות שבפועל הוא בסה"כ לקח קרדיט על מעשי גבורה של קוסמים ומכשפות אחרים. הוא אפילו טען שזכייתו חמש פעמים ברציפות בפרס החיוך המקסים ביותר של השבועון למכשפה היא הישג גדול יותר מגבורתו של הארי על לורד וולדמורט. הוא גם נהג תמיד לתת עצות, לא יעילות ומטופשות, כדי להרשים ולקבל תשומת לב. נסיונותיו להרשים הובילו אותו לנסות להטיל לחשים שהוא לא ידע מה הם עושים (כמו הפעם בה ניסה לרפא את זרועו של הארי, ובטעות הסיר להארי את העצמות). 

הנרקיסיזם של לוקהרט והצעותיו חסרות הרגישות הרגיזו את רוב האנשים בהם פגש. התנהגותו הלא המקצועית זיכתה אותו בסלידה מצד רוב המורים והתלמידים. לוקהרט נחשב לבדיחה בהוגוורטס וכשעזב עקב אובדן זיכרון, רוב בית הספר (אם לא כולו) שמח מאוד לראות אותו הולך.

"לוקהרט יחתום על כל דבר אם הוא יעמוד במקום מספיק זמן."
רון וויזלי[src]
Normal photoshoot-cs-hq (1)

לוקהרט היהיר

נראה כי לוקהרט גם לא מבין במיוחד את התגובות של אנשים כלפיו. כשרון וויזלי נגעל למראה עטי נוצות הטווס הראוותניים שלו, לוקהרט חשב שאלו היו גילויי הערצה והתפעלות. הוא גם התעלם לחלוטין מנסיונותיו של הארי להתחמק ממנו, במחשבה שהארי מתחנן שיהיה בחברתו, ובאופן כללי לא הבין את משמעות מבטי השנאה מצד סגל בית הספר. 

כשהוא נאלץ להתמודד עם סכנה אמיתית, לוקהרט חושף את הפחדנות שלו. הוא ניסה להימלט מהוגוורטס לאחר ששאר המורים הורו עליו לרדת לחדר הסודות ולהציל את ג'יני וויזלי, בטענה כי הספרים שלו יכולים להיות מטעים. אפילו לאחר שגילה היכן נמצא חדר הסודות הוא היה מוכן להשאיר את ג'יני למות ולשנות את הזכרונות של הארי ורון, כדי לחפות על עצמו ולשמור על המוניטין שלו.

למרות שלוקהרט היה בתקופת לימודיו נער חכם ומוכשר, שמויין לבית רייבנקלו, היה לו פגם - הוא לא היה מנסה להשתפר במשהו אם הוא לא היה טוב בו מלכתחילה, כתוצאה מהמחמאות המוגזמות והאגו שטיפחה לו אימו. אפילו בילדותו, הוא ציפה שמורים ותלמידים יקבלו אותו בהערצה, כיוון שהוא ראה את עצמו כגאון. 

"ילדי היקר, השתמש בשכל הישר שלך! הספרים שלי לא היו נמכרים לולא היו חושבים שאני עשיתי את כל הדברים האלה..."
—לוקהרט להארי פוטר[src]

למרות חוסר הכישרון שלו ברוב הקסמים, לוקהרט היה די מוצלח בלחשי זיכרון, כיוון שהשתמש בהם כל חייו במחיקת זכרונות של קוסמים ומכשפות שעשו מעשי גבורה כדי שיוכל לקחת עליהם קרדיט. נראה כי הוא גם היה סופר מוכשר, והוציא הרבה ספרים לאור. 

יכולותיועריכה

למרות שגילדרוי היה די מוכשר בצעירותו, זניחתו של כוחותיו לטובת רדיפת פרסום ורמאות הפחיתו את יכולותיו עד כלא ניתנות לתיקון.

"כן, עכשיו כשאתה מזכיר את זה. אני די מוצלח בלחשי זיכרון."
—לוקהרט ב-1992.[src]
  • לחשים: לוקהרט הקדיש את מרבית חייו ללמידת לחשי זיכרון. עם כי, הוא היה מסוגל לבצע גם לחשים אחרים, אך פשוטים יחסית.
  • שיקויים: לוקהרט ידע לרקוח כמה שיקויים בסיסיים, כגון שמפו חלמוני ביצה, שהיה יותר מדי יקר ויותר מדי מסוכן מכדי לשווק. לטענתו הוא רקח את שיקוי מרפא הדודא כל כך הרבה פעמים שהוא יכול לעשות זאת מתוך שינה, אך זה סביר להניח היה שקר כדי לקבל עוד תשומת לב.

חפצים בבעלותועריכה

  • Peacock-quill-lrg

    עט נוצת טווס

    שרביט: שרביטו של לוקהרט עשוי מעץ דובדבן, והכיל ליבת נימי לב של דרקון. לדברי לוקהרט, השרביט היה יקר. הוא איבד את השרביט כשהארי פוטר ורון וויזלי פרקו אותו מנשקו, והשרביט עף החוצה דרך החלון.
  • מטען: ללוקהרט היה מטען גדול, שהכיל את חפציו הרבים ממסעות התהילה שלו. המטען כלל גלימות בשלל צבעים, דיוקנאות ותמונות שונים של עצמו.
  • עט נוצת טווס: לוקהרט החזיק עטי נוצה מיוחדים בעלי נוצת זנב של טווס. הוא שמר אותם לאירועים מיוחדים, כמו חתימות, והוא די גאה בהם. הוא טעה לחשוב שגועלו של רון מעטים היה הערצה. לאחר אובדן הזיכרון שלו לוקהרט המשיך לאסוף עטי נוצת טווס, בשביל לתת חתימות.

כתביו שהוצאו לאורעריכה

מאמר ראשי: כתבי גילדרוי לוקהרט

"לפרטים מלאים, קראו את כתביי."
—גילדרוי לוקהרט ממליץ על ספריו שלו.[src]

לוקהרט היה סופר מצליח, בעל עשרה כתבים שהוצאו לאור. למרות שתשעה מהם היו אמורים להיות סיפורי גבורה על כוחות אפלים, הם היו למעשה רק סיפורים ממסעותיו (סיפורים שהוא גנב מאנשים אחרים) ומידע אישי על עצמו. כל כתביו יצאו לאור לפני שקיבל את משרת הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל (למעט מי אני?). בשל הפופולריות העצומה של הספרים, הם היו יקרים מאוד.

לוקהרט הכניס לרישמת ספרי הלימוד שבעה מספריו שלו, רק כתירוץ כדי שהתלמידים יקראו את ספריו, כיוון שלא הייתה בהם אף תועלת חינוכית. הוא גם נתן לתלמידים "בוחן קצר" במהלך השיעור הראשון כדי לבדוק כמה מהתלמידים קראו את הספרים שלו. לאחר השיעור הראשון שהיה אסון, לוקהרט החליט פשוט להקריא מספריו בשיעור, ולפעמים להציג קטעים באופן תיאטרלי.

מערכות יחסיםעריכה

משפחהעריכה

גילדרוי נולד לאבא מוגל, אימא מכשפה, ושתי אחיות גדולות מוגלגיות. אימו אהבה אותו יותר משאר ילדיה, ואהבתה בשילוב עם הקבלה להוגוורטס, טיפחה לגילדרוי אגו מאוד גדול. 

כשגילדרוי אושפז בבית החולים על שם הקדוש מנגו לפציעות ומחלות קוסמים בעקבות אובדן הזיכרון, אף אחד מבני משפחתו לא בא לבקר, כיוון שאביו ואחיותיו היו מוגלגיים ולא יכלו להיכנס. לא ידוע מדוע אימו לא באה לבקר אותו.

מעריציםעריכה

רוב המעריצים של לוקהרט היו עקרות בית בגיל העמידה, כמו גברת וויזלי, ותלמידות צעירות, כמו הרמיוני גריינג'ר. הן היו מוקסמות מהמראה שלו ומהמעשים שטען שהוא עשה, ולא הבחינו במימדים אחרים באישיותו, כמו היהירות שלו. המעריצות הגדולות ביותר של לוקהרט, גלאדיס גאדג'ון וורוניקה שמקלי, כתבו לו מכתבים מדי שבוע. לאחר שלוקהרט התגלה כשקרן ואיבד את הזיכרון, רוב המעריצים שלו הפסיקו להתעניין בו, עם כי ידוע שגלאדיס המשיכה לשלוח לו מכתבים.

תושבי הוגוורטסעריכה

במהלך לימודיו כתלמיד רייבנקלו לוקהרט לא היה פופולרי בקרב המורים והתלמידים בשל יהירותו הבלתי נסבלת. הוא ציפה שכולם יסתכלו עליו ויתלחשו בהתלהבות והתאכזב מאוד כשהמצב לא היה כך. כחלק מנסיונותיו לקבל תשומת לב הוא התחנן בפני פרופסור דמבלדור , מנהל בית הספר, להקים עיתון בית ספר (רק כדי שיוכל לראות את השם שלו מודפס), הוא חרט את השם שלו במגרש הקווידיץ' (מה שזיכה אותו בשבוע של עונשים), שיגר הולוגרמה של פניו בשמים ושלח לעצמו שמונה מאות כרטיסי אהבה שגרמו לביטול ארוחת הבוקר בשל כמות הלשלשת והנוצות. בזבוזו של לוקהרט את כישרונו והסירוב ללמוד ברצינות הובילו לסלידה כלפיו גם מצד המורים. כשלוקהרט סיים את לימודיו כל בית הספר התאנח לרווחה.

לאחר שגילדרוי מחק את זיכרונם של שני קוסמים, דמבלדור עלה עליו והחליט לאתר אותו כדי שיתוודה על פשעיו. דמבלדור הציע ללוקהרט את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל, בהנחה שבסביבת בית הספר לוקהרט יתוודה על זיופו. לוקהרט סירב בהתחלה, בידיעה שמוריו בבית הספר לא היו מרוצים ממנו אך שינה את דעתו לגמרי כשדמבלדור הזכיר שהוא ילמד את הארי פוטר , שלוקהרט האמין שיתרום לפופולריות שלו. לא ידוע אם שאר המורים ידעו על המזימה של דמבלדור, אך לדברי רובאוס האגריד הסיבה היחידה שלוקהרט קיבל את התפקיד היא כי הוא היה המועמד היחיד לתפקיד המקולל.

בתקופת לימודיו בין 1992-1993 גילדרוי עשה בלאגן מוחלט. הוא הרגיז את רוב המורים (שחלקם זכרו אותו כתלמיד) בכך שהשתחצן והתנשא מעליהם, וגם הביך את פרופסור פליטיק וסנייפ, כשביום האהבה רמז על כשרונותיהם של פליטיק בלחשי הפיתוי ושל סנייפ בשיקויי אהבה. בסוף השנה המורים היו מרוצים ושמחים לראות את לוקהרט עוזב את בית הספר.

לוקהרט: "אני אעשה את זה. עשיתי את זה מאה פעמים לפחות, אני יכול לרקוח את שיקוי הדודא מתוך שינה-"
סנייפ: "תסלח לי, אבל אני חושב שאני הוא המורה לשיקויים בבית הספר הזה."
— לוקהרט וסוורוס סנייפ[מקור]

גילדרוי היה לא אהוב במיוחד ע"י הפרופסור סנייפ, לא רק בגלל שהוא החזיק במשרה שסנייפ חשק בה, אלא גם בשל הצעותיו הטיפשיות של לוקהרט בכל דבר. לפי המבט על פרצופו של סנייפ במועדון הדו קרב נראה היה כי סנייפ מוכן להרוג את לוקהרט, דבר שגם לוקהרט הבחין בו לשבריר שנייה. 

אמנם, למרות שלא היה פופולרי בתור תלמיד, יחסיו של לוקהרט עם התלמידים היה מעורב: כמחצית מהם העריצו אותו כתוצאה מפרסומו, ואילו המחצית השנייה שנאה אוו על היותו בלתי נסבל.המחצית של התלמידים שהעריצו אותו היו בעיקר בנות, כמו הרמיוני גריינג'ר וסוזן בונז , שנפלו לרגליו בגלל המראה שלו, ואנשים שהאמינו למעשים בספרים שלו, כמו קולין קריווי וג'סטין פינץ'-פלצ'לי. עם זאת, בסוף השנה, כשלוקהרט נחשף כשקרן ומזוייף, נראה כי כל התלמידים שמחו לראות אותו עוזב.

הארי פוטרעריכה

"הארי השתוקק לזרוק את 'שיחותיי עם שדים' הישר על הפרצוף הטיפשי של לוקהרט."
—רגשותיו של הארי פוטר כלפי לוקהרט.[src]

הארי פוטר לא אהב את לוקהרט במיוחד בגלל שלוקהרט גרר אותו כל פעם למרכז תשומת הלב, כבר החל בפעם הראשונה בה נפגשו ולוקהרט נתן להארי מארז ספרים שלם חתום בחינם. הסיבה היחידה שלוקהרט חזר להוגוורטס היא כי הוא האמין שקרבה להארי תתרום לפופולריות שלו. אך נראה כי במקום להתקרב להארי לוקהרט רק עשה לו נזק, במקום לתקן להארי את היד ששבר במשחק הקווידיץ', הוא הסיר ממנה את כל העצמות. כבר מהשיעור הראשון איתו הארי הבין שלוקהרט לא היה מוצלח, והוא בילה את רוב השנה בניסיונות להתחמק מלוקהרט, ואפילו התחנן בפני פרופסור מקגונגל לנקות את חדר הגביעים בתור עונש מאשר לעזור ללוקהרט לחתום על מכתבים. לוקהרט גם נידב את הארי הרבה פעמים לעזור לו להציג באופן תיאטרלי קטעים מספריו להציג בפני הכיתה. 

"אתה רמאי! אתה פשוט לוקח קרדיט על דברים שאנשים אחרים עשו!"
—הארי פוטר ללוקהרט.[src]
Lockhart, Harry, Ron

הארי ורון, מתעבים את לוקהרט.

אמנם, הארי ידע לנצל את טיפשותו של לוקהרט כדי להשיג אישור חתום לגשת לאיזור הספרים המוגבלים בספריית בית הספר. גם הארי וגם רון לא הרגישו נקיפות מצפון כשהם הכריחו את לוקהרט לרדת איתם לחדר הסודות. הארי גם לא הביע הרבה אהדה כלפי לוקהרט לאחר שהוא איבד את זכרונו, כיוון שלוקהרט הוא זה שניסה לפגוע בהארי ורון קודם.

רון וויזליעריכה

"לא למדתי שום דבר חוץ מלא לשחרר פיוניות לחופשי."
רון וויזלי על השיעור עם לוקהרט.[src]

רון וויזלי, שלא חיבב את לוקהרט כבר מהפגישה איתו בכרך ודף בע"מ, כשלוקהרט התייחס לבני משפחת וויזלי כאילו לא היו שם, הבין כבר מהשיעור הראשון מה לוקהרט באמת היה, לאחר שהוא נתן לכיתה מבחן שלא קשור כלל להגנה וגם שיחרר פיוניות לחופשי, בלי לדעת איך להיפטר מהן או לתפוס אותן. האיבה של רון כלפי לוקהרט התגברה במהלך השנה, לאור טיפשותו המעצבנת ביותר של לוקהרט, עד כדי כך שרצה לפרוש מהמקצוע. הוא, כמו כל שאר בית הספר, נגעל מקישוטיו המוגזמים של לוקהרט לכבוד יום האהבה , ועטי נוצת הטווס המפוארים של לוקהרט (לוקהרט פירש את גועלו של רון כמבטי הערצה), אך הגיע לשיא כשלוקהרט היה מוכן לברוח ולהשאיר את ג'יני למות בחדר הסודות . עם זאת, שלוש שנים מאוחר יותר, כשפגש את לוקהרט בקדוש מנגו , רון הרגיש מעט אשם, הרי ששרביטו המקולקל הוא זה שפגע בזכרונותיו של לוקהרט.

הרמיוני גריינג'רעריכה

Lockhart and Hermione

הרמיוני ולוקהרט

"למה קישטת את כל השיעורים של לוקהרט בלבבות קטנים?"
רון וויזלי על מערכת השעות של הרמיוני.[src]

בניגוד לרון והארי, הרמיוני הייתה מעריצה גדולה של לוקהרט, והתרגשה ממנו כבר בפעם הראשונה שנפגשו בכרך ודף בע"מ, וציינה כי היא קראה כמעט את כל הספרים שלו. בתקופה שבה לוקהרט לימד בהוגוורטס, הרמיוני התעלמה מכל הטעויות שלו, אחרי השיעור הראשון של לוקהרט היא טענה שלוקהרט רק רצה לתת להם להתאמן עם הפיוניות, והתעקשה לא להתייחס לכך כאילו הוא טועה. היא גם התייחסה לכל הטעויות שלו כטעויות תמימות, כמו למשל הסרת עצמות הזרוע של הארי. רון וויזלי שם לב שהיא קישטה את כל השיעורים של לוקהרט במערכת השעות שלה בלבבות קטנים. רון הניח שהרמיוני תהיה בשוק לאחר שיתגלה לה שלוקהרט היה רמאי. יכול להיות שהרמיוני פשוט נפלה לרגליו בגלל איך שהוא נראה. 

מרים סטראוטעריכה

"גילדרוי, ילדון שובב, לאן נעלמת?"
מרים סטרואט על שיטוטתיו של לוקהרט בקדוש מנגו.[src]

כשגילדרוי אושפז בבית החולים על שם הקדוש מנגו לפציעות ומחלות קוסמים עקב איבוד הזיכרון שגרם לעצמו, המרפאה האחראית במחלקה שלו, מרים סטראוט, טיפלה בו. היא הייתה מאוד אימהית כלפיו, ופנתה אליו בחיבה, ובפעמים בהם היה יוצא מחדרו היא הייתה מתייחסת אליו כמו אל ילד קטן. היא גם ריחמה עליו כיוון שאף אחד לא ביקר אותו.

אטימולוגיהעריכה

את השם "גילדרוי" ג'יי.קיי.רולינג מצאה במילון הביטויים והאגדות של ברואר (Brewer's Dictionary of Phrase and Fable). על פי המילון, השם שייך לשני גברים שתוארו כיפים מאוד. את השם "לוקהרט" רולינג מצאה על אנדרטת מלחמה באדינבורו.

מאחורי הקלעיםעריכה

  • Uyu

    גילדרוי לוקהרט

    קנת בראנה משחק את גילדרוי לוקהרט בעיבוד הקולנועי של הארי פוטר וחדר הסודות
  • ג'יי קיי רולינג ציינה שדמותו של לוקהרט היא הדמות היחידה שמבוססת על אדם אמיתי, וטענה שהיא בקושי הקצינה את האישיות של הדמות. היא סירבה, עם זאת, לציין על מי מבוססת הדמות. היא גם ציינה שכתיבת הדמות פיצתה אותה כל הצורך לשאת שנתיים של סבל עם אותו אדם.
  • הופצעה שמועה כי הדמות של לוקהרט מבוססת על בעלה הקודם של רולינג, אך רולינג הפריחה את העניין באתר שלה ותיארה את העניין כפוגע ומעליב.
  • לוקהרט הוא המורה היחידי להתגוננות מפני כוחות האופל שלא היה לו קשר עם וולדמורט(קווירל חלק את גופו עם וולדמורט, פיטר פטיגרו - חברו הטוב של לופין עבד בשביל וולדמורט, ברטי קראוץ' הבן היה אוכל מוות שהתחזה לאלאסטור מודי, דולורס אמברידג' עבדה במשרד הקסמים לאחר שוולדמורט השתלט עליו וסנייפ היה מרגל תחת מסווה של אוכל מוות).
  • הצבע האהוב על לוקהרט הוא לילך

הופעותעריכה

הפניותעריכה

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 New from J.K. Rowling: "Gilderoy Lockhart"

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית