ויקיפוטר
אין תקציר עריכה
תגית: rte-wysiwyg
אין תקציר עריכה
תגית: rte-wysiwyg
שורה 17: שורה 17:
 
2. לא יכול להיות שהיא הייתה קוסמת. אני מתעב את התכונה האנושית מוות, ואם היא הייתה קוסמת לא יכול להיות שהיא מתה, ובמיוחד לא בלידה.
 
2. לא יכול להיות שהיא הייתה קוסמת. אני מתעב את התכונה האנושית מוות, ואם היא הייתה קוסמת לא יכול להיות שהיא מתה, ובמיוחד לא בלידה.
   
לבסוף הוא מצא כמובן את מבוקשו, וגילה שהוא חצוי דם. הוא הציב לעצמו מטרה חדשה: לא להיות הדמות החלשה של אימו, שמתה בסוף. לאחר מחקר על הוגוורטס הוא גילה כמה פוטנציאל יש לו בנושא זה. בנוסף, הוא גילה שם משהו חדש: הורקרוקסים.
+
לבסוף הוא מצא כמובן את מבוקשו, וגילה שהוא חצוי דם. הוא הציב לעצמו מטרה חדשה: לא להיות הדמות החלשה של אימו, שמתה בסוף. לאחר מחקר על הוגוורטס הוא גילה כמה פוטנציאל יש לו בנושא זה. בנוסף, הוא גילה שם משהו חדש: הורקרוקסים. במהלך פגישה במועדון ה"סלג סלבז" הוא שאל את סלגהורן עליהם, בטענה שהכול מחקרי בלבד. סלגהורן סיפר לו על קריעת הנמה ושימורה בחפץ, ועל השחטת הנשמה, מעשה שהוא מתחרט עליו עד היום. בחופש של שנתו השישית הוא הרג באמצעות הקללה הממיתה את אביו וסביו, כשבעזרת קסמי זכרון הוא מפליל את מורפין, דודו, ושונא מוגלגים ידוע. מורפין נאסר, ועד שהתגלה מה קרה היה מאוחר מדי.

גרסה מ־18:27, 25 בפברואר 2015

הלורד וולדמורט הוא טום ואנדרולו רידל, הרשע בספרי הארי פוטר שנגדו הארי נאבק בסוף כל ספר למעט השלישי. מת בשנת 1997.

לידתו

הלורד וולדמורט הוא בנם של מרופי ואנדרולו גונט, קוסמת וצאצאיתו של סלאזר סלית'רין, וטום רידל, מוגל. מרופי בצעירותה פיתחה, אף על פי ערכיה הגזעניים של משפחה כלפי בני מוגלגים ובמיוחד מוגלגים, אהבה לטום רידל. היא הכינה שיקוי אמורטנציה וכך גרמה לטום לברוח איתה ולהינשא לה. לאחר שנכנסה להריון ומעוורת מרוב אהבה, הסירה מרופי את ההשפעה של השיקוי במחשבה שטום ימשיך לאהוב אותה. אך ברגע שתמה ההשפעה, עזב אותה טום רידל. ענייה וחסרת כל, היא מכרה את כל רכוש משפחתה לבורגין וברקס במחיר קטן, והגיעה לבית יתומים ושם ילדה כשמילותיה האחרונות הן בקשה שהילד יקרא טום ואנדרולו רידל.

החיים בבית היתומים

כבר בבית היתומים התגלה ואנדרולו כקוסם, אך לא חשף זאת כמובן. אף על פי כן הוא היה הבריון שם, והיתה לו נטייה להפחיד את הילדים ולקחת מהם חפצים, ששמר במגירה בארון. באחד הטיולים, הוא עף עם שני תלמידים למערה ליד הים, שבבוא היום תהיה מערת ההורקרוקסים. שם הוא הפחיד אותם ואיים עליהם שלא יגלו. לבסוף דמבלדור נשלח מטעם הוגוורטס להזמין את טום לבית הספר לכישוף ולקוסמות. בפגישה, שריגשה מאוד את טום מכיוון שידע תמיד שהוא מיוחד, טום חשף הרבה מריגשותיו, כמו הארון עם החפצים. בסופה הוא חשף את היותו לחשנן ושאל אם זה נורמלי לקוסם, ולאחר מכן דמבלדור המהורהר ענה שלא.

לימודיו בהוגוורטס

כבר בשנתו הראשונה התחבב וולדמורט על מורי הוגוורטס בזכות קסמו האישי לכאורה. הוא הגיע להישגים גבוהים מאוד, ואת רוב שעות הפנאי שלו הוא העביר בשתי פעילויות בספריה:

1. עוד קריאה על לחשים עתיקים, שעזרה לו בהמשך

2. מחקר על משפחתו

בשנותיו המאוחרות יותר, כשאיבד כל תקווה שאביו היה קוסם מפורסם או אפילו קוסם, קיבץ סביבו רידל חבורה של נערים שלימים יהיו אוכלי המוות, ומכיוון שהתבייש בשם אביו קרא לעצמו הלורד וולדמורט. בשלב זה הוא החל במחקר על אימו, שהיו בו רגשות מנוגדים: 

1. חייבים לבדוק אם אימי הייתה קוסמת. מה אגיד לאוכלי המוות שישמעו שאני בוצדם מטונף?*

2. לא יכול להיות שהיא הייתה קוסמת. אני מתעב את התכונה האנושית מוות, ואם היא הייתה קוסמת לא יכול להיות שהיא מתה, ובמיוחד לא בלידה.

לבסוף הוא מצא כמובן את מבוקשו, וגילה שהוא חצוי דם. הוא הציב לעצמו מטרה חדשה: לא להיות הדמות החלשה של אימו, שמתה בסוף. לאחר מחקר על הוגוורטס הוא גילה כמה פוטנציאל יש לו בנושא זה. בנוסף, הוא גילה שם משהו חדש: הורקרוקסים. במהלך פגישה במועדון ה"סלג סלבז" הוא שאל את סלגהורן עליהם, בטענה שהכול מחקרי בלבד. סלגהורן סיפר לו על קריעת הנמה ושימורה בחפץ, ועל השחטת הנשמה, מעשה שהוא מתחרט עליו עד היום. בחופש של שנתו השישית הוא הרג באמצעות הקללה הממיתה את אביו וסביו, כשבעזרת קסמי זכרון הוא מפליל את מורפין, דודו, ושונא מוגלגים ידוע. מורפין נאסר, ועד שהתגלה מה קרה היה מאוחר מדי.