ויקיפוטר
Register
Advertisement

הלורד וולדמורט הוא טום ואנדרולו רידל, הרשע בספרי הארי פוטר שנגדו הארי נאבק בסוף כל ספר למעט השלישי. מת בשנת 1997.

לידתו

הלורד וולדמורט הוא בנם של מרופי ואנדרולו גונט, קוסמת וצאצאיתו של סלאזר סלית'רין, וטום רידל, מוגל. מרופי בצעירותה פיתחה, אף על פי ערכיה הגזעניים של משפחה כלפי בני מוגלגים ובמיוחד מוגלגים, אהבה לטום רידל. היא הכינה שיקוי אמורטנציה וכך גרמה לטום לברוח איתה ולהינשא לה. לאחר שנכנסה להריון ומעוורת מרוב אהבה, הסירה מרופי את ההשפעה של השיקוי במחשבה שטום ימשיך לאהוב אותה. אך ברגע שתמה ההשפעה, עזב אותה טום רידל. ענייה וחסרת כל, היא מכרה את כל רכוש משפחתה לבורגין וברקס במחיר קטן, והגיעה לבית יתומים ושם ילדה כשמילותיה האחרונות הן בקשה שהילד יקרא טום ואנדרולו רידל.

החיים בבית היתומים

כבר בבית היתומים התגלה ואנדרולו כקוסם, אך לא חשף זאת כמובן. אף על פי כן הוא היה הבריון שם, והיתה לו נטייה להפחיד את הילדים ולקחת מהם חפצים, ששמר במגירה בארון. באחד הטיולים, הוא עף עם שני תלמידים למערה ליד הים, שבבוא היום תהיה מערת ההורקרוקסים. שם הוא הפחיד אותם ואיים עליהם שלא יגלו. לבסוף דמבלדור נשלח מטעם הוגוורטס להזמין את טום לבית הספר לכישוף ולקוסמות. בפגישה, שריגשה מאוד את טום מכיוון שידע תמיד שהוא מיוחד, טום חשף הרבה מריגשותיו, כמו הארון עם החפצים. בסופה הוא חשף את היותו לחשנן ושאל אם זה נורמלי לקוסם, ולאחר מכן דמבלדור המהורהר ענה שלא.

לימודיו בהוגוורטס

כבר בשנתו הראשונה התחבב וולדמורט על מורי הוגוורטס בזכות קסמו האישי לכאורה. הוא הגיע להישגים גבוהים מאוד, ואת רוב שעות הפנאי שלו הוא העביר בשתי פעילויות בספריה:

1. עוד קריאה על לחשים עתיקים, שעזרה לו בהמשך

2. מחקר על משפחתו

בשנותיו המאוחרות יותר, כשאיבד כל תקווה שאביו היה קוסם מפורסם או אפילו קוסם, קיבץ סביבו רידל חבורה של נערים שלימים יהיו אוכלי המוות, ומכיוון שהתבייש בשם אביו קרא לעצמו הלורד וולדמורט. בשלב זה הוא החל במחקר על אימו, שהיו בו רגשות מנוגדים: 

1. חייבים לבדוק אם אימי הייתה קוסמת. מה אגיד לאוכלי המוות שישמעו שאני בוצדם מטונף?*

2. לא יכול להיות שהיא הייתה קוסמת. אני מתעב את התכונה האנושית מוות, ואם היא הייתה קוסמת לא יכול להיות שהיא מתה, ובמיוחד לא בלידה.

לבסוף הוא מצא כמובן את מבוקשו, וגילה שהוא חצוי דם. הוא הציב לעצמו מטרה חדשה: לא להיות הדמות החלשה של אימו, שמתה בסוף. לאחר מחקר על הוגוורטס הוא גילה כמה פוטנציאל יש לו בנושא זה. בנוסף, הוא גילה שם משהו חדש: הורקרוקסים. במהלך פגישה במועדון ה"סלג סלבז" הוא שאל את סלגהורן עליהם, בטענה שהכול מחקרי בלבד. סלגהורן סיפר לו על קריעת הנמה ושימורה בחפץ, ועל השחטת הנשמה, מעשה שהוא מתחרט עליו עד היום. בחופש של שנתו השישית הוא הרג באמצעות הקללה הממיתה את אביו וסביו, כשבעזרת קסמי זכרון הוא מפליל את מורפין, דודו, ושונא מוגלגים ידוע. מורפין נאסר, ועד שהתגלה מה קרה היה מאוחר מדי.

  • הערך מתאר את מחשבותיו של וולדמורט. המושג הוא בן מוגלגים,בוצדם היא קללה.

עבודתו ביצירת ההורקרוקסים

וולדמורט סיים בהצטיינות את לימודיו, אך לתדהמת כל מוריו הוא פנה לעבודת נושא ונותן בבורגין וברקס. תפקידו היה להשיג חפצים שבוקשו ע"י החנות. אחת הלקוחות היתה חפציבה, שחיבבה את "טום ואנדרולו רידל". היא הייתה עשירה מאוד, ובורגין וברקס התעניינו מאוד בחפציה, אך יותר מכל התענין בהם וולדמורט, שרצה להפוך אותם להורקרוקסים. באחת הפגישות הראתה לו חפציבה את הקמע של סלית'רין והגביע של הפלפאף. זה יצר אצלו אובססיה לחפציהם של מקימי הוגוורטס. הוא ניסה למצוא חפץ של גריפינדור ושל רייבלנקו בכדי להפוך את כולם להורקרוקסים.וכך, כמה ימים לאחר הפגישה, נעלם טום, ואיתו הקמע והספל. כמובן שחפציבה הורעלה, וגמדת הבית שלה, הוקי, הודתה בכל. לאחר מכן, החליט וולדמורט שהצעד הבא הוא משרה בהוגוורטס, שם יוכל להמשיך לחקור על ההורקרוקסים והחפצים של מייסדי הוגוורטס. על כן, הוא ביקש מדמבלדור להפוך למורה להתגוננות מפני כוחות האופל. העובדות שבשלב זה כבר היו לו כמה הורקרוקסים ומראהו כמו גם נשמתו התעוותו, בנוסף לכך שכבר התרוצצו שמועות על מה שקרה, רק הוסיפו להיכרותו של דמלדור עם וולדמורט, שידע שאין לתת לו את המשרה. מאותו היום, כל מורה להתגוננות מפני כוחות האופל בהוגוורטס סולק/ מת לאחר שנה אחת.

הנבואה

באחד הימים, סוורוס סנייפ, אוכל מוות צעיר, שמע בפונדק ראש החזיר חצי מנבואה שנפלטה בטעות ע"י פרוספור טרלוני בראיון עבודה עם דמבלדור. בחלק הנבואה ההוא אמרו שילד שנולד בסוף חודש יולי והוא בן להורים שהתמודדו מול וולדמורט שלוש פעמים יביס את וולדמורט. היו שתי אפשרויות: נוויל לונגבוטום והארי פוטר. מסיבה כלשהי וולדמורט בחר בהארי פוטר. אם הוא היה בוחר להתעלם מהנבואה, הארי, או אם הוא היה בוחר להרוג אותו נוויל, לא היה יכול להרוג אותו, כך שהנבואה וההתחמקות מהגורל יצרו את הנבואה.

"זה שבכוחו להביס את אדון האופל קרב ובא... הם שחמקו ממנו כבר שלוש פעמים, להם יוולד הוא בשלהי החודש השביעי... ואדון האופל יסמן אותו כשווה לו, אך ברשותו יעמוד כוח שאדון האופל אינו מכיר... ואחד מהם יומת בידי השני, כי איש מהם לא יוכל לחיות כל עוד ימשיך השני להתקיים... זה שבכוחו להביס את אדון האופל ייוולד בשלהי החודש השביעי..."

וולדמורט הגיע לביתם של ג'יימס ולילי פוטר, הוריו של הארי פוטר, והרג אותם. הוא ניסה להרוג גם את הארי, אך אמו מתה במקומו, וכך הקריבה את חייה בשבילו והפעילה כשף עתיק שהגן על הארי.

"הוא לקח חלק מקורבנה של אמך לתוך גופו. אילו רק היה מבין את כוחו המדויק והנורא של אותו קורבן"

לאחר מכן, וולדמורט ניסה לעשות קללת אבדה קדברה (הקללה הממיתה) גם על הארי, אבל הכשף הגן עליו, והחזיר את הקללה על וולדמורט, ששרד כרוח טפילה בזכות ההורקרוקסים שלו.

"אבל דבר אחד בטוח לגמרי: משהו בך שבר אותו באותו לילה."

לאחר ש"מת"

לאחר מותו של וולדמורט התפרק שלטונו ומשרד הקסמים חזר. אוכלי המוות, שהיו בטוחים שעבודתו של מנהיגם ירדה לטימיון וכי הוא לא יחזור, התפרקו ונעצרו אחד אחד. סנייפ, שאהב בסתר ליבו אהבה עזה את לילי, עזב את אוכלי המוות ללא ידיעתם והצטרף לשורותיו של אלבוס דמבלדור, אף על פי שהמשיך לומר שהוא אוכל מוות. בינתיים, וולדמורט הרוח היה נכנס לתוך חיות ומשתלט דרכן על אנשים, עד שפגש את קווירניוס קווירל, שהסכים לחלוק איתו את גופו. הוא הסתנן כמורה להתגוננות מפני כוחות האופל להוגוורטס, כשפרצופו של וולדמורט דבוק מאחורי ראשו. כדי להסתיר זאת, הוא חבש טורבן ענק.

Advertisement