FANDOM


הנביא היומי הינו עיתון הקוסמים הפופולרי ביותר בבריטניה. הוא תחת שליטה מסוימת של משרד הקסמים, למרות שלא ידוע בדיוק מה גודל השפעתו על הנאמר בעיתון. להלן רשימה של כל המאמרים העיקריים הידועים של הנביא היומי.

1884עריכה

הרודפים שלנו לא מרמים עריכה

הפנייה למאמר ראשי - הרודפים שלנו לא מרמים

1991עריכה

עדכונים בפרשת גרינגוטס עריכה

נמשכת החקירה בפרשת הפריצה לגרינגוטס ב-31 ביולי. הסברה הרווחת היא שמדובר בוקסמים או מכשפות רשעים בלתי מוכרים. הגובלינים של גרינגוטס טענו היום בתוקף שדבר לא נלקח. הכשפת שנפרצה כבר רוקנה, למעשה, מוקדם יותר באותו היום. "אבל לא נספר לכם מה היה שם בפנים, אז תוציאו את האף שלכם מעסקיהם של אנשים אחרים אם אתם יודעים מה טוב" מסר דובר של גרינגוטס, היום בשעות הצהריים.

1995עריכה

טעות הענק של דמבלדורעריכה

הפנייה למאמר ראשי - טעות הענק של דמבלדור

1997עריכה

זכרונותי מאלבוס דמבלדור (יולי 1997)עריכה

מאת אלפיאס דודג'

Dumbledore Remembered

זכרונותי מאלבוס דמבלדור

פגשתי את אלבוס דמבלדור כשהייתי בן אחת-עשרה, ביומנו הראשון בהוגוורטס. המשיכה ההדדית בינינו נבעה, מן הסתם, מן העובדה ששנינו הרגשנו לא שייכים. זמן קצר לפני תחילת הלימודים חליתי באבעבועות הדרקון, ואף שכבר לא הייתי מידבק, פני המחוטטים וגון עורי הירקרק לא עודדו את חברי התלמידי להתקרב אלי. אלבוס, מצידו, הגיע להוגוורטס כשהוא כורע תחת נטל בלתי רצוי של פרסום שלילי. פחות משונה קודם הורשע אביו, פרסיבל, בתקיפה אכזרית ומתועדת היטב של שלושה מוגלגים צעירים.

אלבוס מעולם לא ניסה להכחיש שאביו (שהיה עתיד למות באזקבאן) ביצע את הפשע; נהפוך הוא, כשאזרתי אומץ ושאלתי אותו על העניין, הוא אמר שהוא יודע שאביו אשם. מעבר לזה סירב דמבלדור לדבר על הפרשייה המצערת, אף שרבים ניסו לאלץ אותו לעשות כן. אחדים, למען האמת, אף נטו לשבח את מעשהו של אביו והניחו שגם אלבוס שונא מוגלגים. זאת הייתה טעות קשה: כפי שיעיד כל מי שהכיר את אלבוס, הוא מעולם לא גילה ולא נטיות קלות ביותר נגד מוגלגים. נהפוך הוא, בתמיכתו העיקשת בזכויות המוגלגים הוא קנה לו אויבים רבים במרוצת השנים.

ואולם, בתוך חודשים ספורים החלה תהילתו של אלבוס להאפיל על זו של אביו. בסוף שנתו הראשונה הוא כבר לא היה "בנו של שונא-מוגלגים", כי אם לא פחות ולא יותר התלמיד המבריק ביותר שלמד אי-פעם בבית-הספר. אלה מאיתנו שזכו להיות חבריו יצאו נשכרים מהדוגמה שנתן לנו, כמו גם מעזרתו ומעידודו, שלא היה להם גבול. בהמשך חייו הודה באוזניי שכבר אז ידע, כי ההנאה הגדולה בחייו תהיה העיסוק בהוראה.

לא זו בלבד שהוא זכה בכל פרס משמעותי שחילקו בבית-הספר, אלא שעד מהרה הוא ניהל חליפת מכתבים עם גדולי השמות בעולם הקוסמים באותם הימים, לרבות ניקולס פלאמל האלכימאי המפורסם; בתחולדה בגשוט ההיסטוריונית הידועה; ואדלברט רוח תיאורטיקן הקסם. אחדים ממאמריו התפרסמו בכתבי עת מלומדים כגון שינויי-צורה היום, אתגרים בכישוף, והמדריך השימושי לרוקח השיקויים. כולם צפו לדמבלדור עתיד מקצוע מזהיר; השאלה היחידה הייתה מתי ימונה לתפקיד שר הקסמים. אף שבמרוצת השנים נפוצו לא פעם שמועות לפיהן היה דמבלדור מועמד רציני לתפקיד, הוא עצמו מעולם לא הפגין שאיפות מיניסטריאליות.

שלוש שנים אחרי תחילת לימודינו בהוגוורטס הגיע לבית הספר אחיו של אלבוס, אברפורת' . הם לא היו דומים: אברפורת' מעולם לא היה טיפוס של ספרים, ובשונה מאלבוס, העדיף לפתור בעיות בדו-קרב ולא במשא-ומתן שקול. אף על פי כן, אין אמת בטענה שהשניים לא היו חברים. הם הסתדרו ככל ששני נערים שונים כל כך יכולים להסתדר. עם כל ההגינות, יש להודות כי החיים בצילו של אלבוס בוודאי לא נעמו לאברפורת'. מאז ומעולם, אחד "הסיכונים המקצועיים" בחברות עם אלבוס היה להידחק לשוליים, מה שבוודאי לא היה קל גם לאחיו.

כאשר אלבוס ואנוכי עזבנו את הוגוורטס, תיכננו לצאת ביחד לטיול המסורתי בעולם, לבקר ולצפות במנהגיהם של קוסמים בארצות זרות לפני שנפנה איש-איש לדרכו. אבל אירוע טרגי מנע מאיתנו להגשים את התכנית. ערב נסיעתנו נהרגה אמו של אלבוס, קנדרה, ואלבוס נותר ראש המשפחה והמפרנס היחיד. דחיתי את הנסיעה בכמה ימים, כדי להשתתף בהלווייתה של קנדרה ולחלוק לה כבוד אחרון, ואז יצאתי למסע לבדי. הצטרפותו של אלבוס, המטפל כעת באח ואחות צעירים עם כה מעט זהב בכיסו, כבר לא עמדה על הפרק.

באותה תקופה בחיינו כמעט לא היינו בקשר. כתבתי לאלבוס ותיארתי לו, אולי בחוסר רגישות, את נפלאות המסע שלי:מהימלטות מכימרות ביוון ועד הניסויים של חרטומי מצרים האלכימאים. במכתביו הוא סיפר רק מעט על חיי היומיום שלו, אבל הסקתי שהם משעממים עד תסכול לקוסם מבריק כמוהו. שקוע בחוויותיי, הזדעזעתי לשמוע, לקראת סוף שנת המסע שלי, כי טרגדיה נוספת הכתהת בבית דמבלדור: מותה של אחותו, אריאנה.

אומנם זה כבר היה מצב בריאותה של אריאנה בכי רע, אבל המכה שניחתה זמן כה קצר אחרי ששכלו את אמם השפיעה עמוקות על שני האחים. כל מי שנמנה עם חוג חבריו הקרובים של דמבלדור - ואני גאה להיות אחד מהם - תמימי דעים כי מותה של אריאנה ותחושת האחריות האישית של אלבוס למותה (אף שכמובן היה חף מכל אשמה) טבעו בו את חותמם לנצח.

כאשר שבתי הביתה מצאתי אדם צעיר שהתנסה בסבלותיו של איש זקן. אלבוס היה מאופק מתמיד, וליבו היה כבד עליו. עך אומללותו נוספה העובדה שמותה של אריאנה, במקום לקרב מחדש בין אלבוס לאברפורת', הובילה לנתק. (עם הזמן יאוחה הנתק - ברבות השנים הם חידשו את הקשר ביניהם, שהיה לבבי אף אם לא הדוק.) אבל מאותו רגע הוא מיעט לדבר על הוריו ועל אריאנה, וחבריו למדו לא להזכיר את שמם.

עטי-נוצה אחרים יתארו את הצלחותיו בשנים שבאו אחר כך. תרומותיו הרבות מספור של דמבלדור למאגר הידע של הקוסמים, לרבות גילוי שנים-עשר השימושים לדם דרקון, יישאו פירות גם דורות לעתיד; כך גם פסיקותיו הרבות ביושבו ככושף ראשי בקסמהדרין. ועד עצם היום הזה יש אומרים ששום דו-קרב קוסמים לא ישווה לקרב בין דמבלדור לגרינדלוולד בשנת 1945. העדים לו העלו על הכתב את האימה והיראה שחשו כאשר צפו בקרב בין שני ענקי הדור. נצחונו של דמבלדור, והשלכות נצחונו על עולם הקוסמים, נחשבים לנקודת מפנה בתולדות הקסם, אשר חשיבותה אינה נופלת מזו של חתימת האמנה הבינלאומית לשמירת סודיות הקוסמים, או של מפלתו של זה-שאין-לנקוב-בשמו.

אלבוס דמבלדור מעולם לא היה גאוותן או אנוכי; הוא ידע למצוא ערך בכל אדם, עלוב או חסר חשיבות ככל שהוא נראה, ואני סבור כי האבדות שחווה בראשית שימיו זיכו אותו באנושיות ורגישות רבה לזולת. מילים לא תתארנה עד כמה אתגעגע אליו כחבר, אבל האבדה האישית היא כאין וכאפס לעומת האבדה שספג עולם הקוסמים. דמבלדור, ללא צל של ספק, היה מנהל מעורר השראה ואהוב יותר מכל מנהל לפניו בהוגוורטס. במותו כמו בחייו הוא פעל תמיד למען טובת הכלל, ועד שעתו האחרונה, כמו ביום הראשון שבו נפגשנו, הוא היה מוכן להושיט את ידו לילד קטן עם אבעבועות דרקון.

דמבלדור - האמת יוצאת לאור?עריכה

DPDumbledoreSkeeter2

העמוד הראשון של הנביא היומי המכסה את הראיון עם ריטה סקיטר.

בשבוע הבא על המדף, הסיפור המדהים על הגאון הפגום שרבים ראו בו את הקוסם הגדול בדורו. מאחורי התדמית הציבורית של חכם שלו כסוף-זקן חושפת ריטה סקיטר את הילדות הקשה, את הנעורים הפרועים, את הסכסוכים שליוו אותו כל חייו ואת הסודות האפלים שלקח עימו דמבלדור לקברו. מדוע הסתפק מי שיועד לתפקיד שר הקסמים במשרה צנועה של מנהל בית-ספר? מה הייתה המטרה האמיתית של הארגון הסודי המכונה 'מסדר עוף-החול'? מה האמת מאחורי מותו של דמבלדור? התשובות לשאלות אלו ואחרות נחשפות בביוגרפיה החדשה והמרעישה 'חייו ושקריו של אלבוס דמבלדור' מאת ריטה סקיטר. בטי ברת'ווייט בראיון בלעדי עם הסופרת, עמ' 13.

בפגישה פנים אל פנים מתברר כי ריטה סקיטר חמימה ורכה הרבה יותר מכפי שעולה מתוך הדיוקנאות החודרים המצטיירים בקולמוסה. היא מקבלת את פני במסדרון ביתה החביב, מובילה אותי היישר למטבח ומכבדת אותי בספל תה, בפרוסת עוגה, ולמותר לציין, במנה גדושה של רכילות חמה ישר מהתנור.
"טוב, מן הסתם דמבלדור הוא חלומו של כל ביוגרף," אומרת סקיטר. "כאלה חיים אורכים ומלאים. אני בטוחה שהספר שלי הוא רק הראשון מני רבים שעוד יבואו".
סקיטר בהחלט הזדרזה. ספרה בן 900 העמודים הושלם בסך הכול ארבעה שבועות אחרי מותו המסתורי של דמבלדור בחודש יוני. שאלתי אותה כיצד עמדה במשימה במהירות בזק כזאת.
"נו, אחרי שתהיי עיתונאית כל כך הרבה שנים כמוני, תראי שהעמידה בלוח הזמנים נהפכת לטבע שני. ידעתי שעולם הקוסמים משתוקק לשמוע את הסיפור המלא, ורציתי להיות הראשונה שתספק את הצורך הזה."
אני מזכירה לה את תגובתו של אלפיאס דודג', יועץ מיוחד לקסמהדרין וחבר ותיק של אלבוס דמבלדור, שהתפרסמה לאחרונה, ולפיה "ספרה של סקיטר מכיל פחות עובדות מאשר קלף של צפרדע שוקולד". סקיטר מטילה את ראשה לאחור וצוחקת בקול. "דודג'י החמוד! אני זוכרת שראיינתי אותו לפני כמה שנים על זכויות בני-הים. שאלוהים יעזור לו. קוקו על כל הראש. נדמה היה לו שאנחנו יושבים בקרקעית אגם ווינדרמיר, והוא כל הזמן אמר לי להיזהר משפמנונים."

עם זאת, האשמותיו של אלפיאס דודג' בדבר אי-דיוקים בספר מצאו הדים גם במקומות אחרים. האם סקיטר חושבת שארבעה שבועות קצרים הם די זמן לגבש תמונה מלאה של חייו הארוכים ויוצאי-הדופן של דמבלדור?
"הוי, יקירתי," מחייכת סקיטר מאוזן לאוזן וסוטרת בחיבה על כף ידי. "את יודעת לא פחות ממני כמה מידע אפשר להשיג באמצעות שק שמן של אוניות זהב, סירוב לקבל 'לא' ועט-צטט-אותך מושחז היטב! גם ככה אנשים עמדו בתור כדי לחשוף את הלכלוך על דמבלדור. לא כולם חשבו שהוא כל כך נפלא, את יודעת – הוא דרך על אצבעות של הרבה מאוד אנשים חשובים. אבל דוד דודג'י-דודג' הזקן יכול לרדת מעץ הסנרגאלוף שלו, כי אני נהניתי מגישה למקור שרוב העיתונאים היו נותנים את השרביט שלהם כדי לדבר איתו, אחד שמעולם לא סיפר את הסיפור שלו ושהיה קרוב לדמבלדור בשנים הכי סוערות ובעייתיות בנעוריו".
יחסי הציבור המקדימים לביוגרפיה של סקיטר ללא ספק מרמזים על ההלם הצפוי לכל מי שרואה בדמבלדור דמות מופת. מה היו ההפתעות הגדולות ביותר שחשפת? אני שואלת.
"נו, באמת, בטי, אני לא אגלה את כל השיאים לפני שמכרנו עותק אחד של הספר!" צוחקת סקיטר. "אבל אני יכולה להבטיח לכל מי שעדיין חושב שדמבלדור היה צחור כמו הזקן שלו, שצפויה לו נחיתה קשה! בואי נגיד שאף אחד מאלה ששמעו אותו מתלהם נגד את-יודעת-מי לא היה חולם שהוא עצמו עסק באומנויות האופל בנעוריו! ובתור קוסם שבילה את זיקנתו בהטפה לסובלנות, הוא לא בדיוק היה רחב אופקים בצעירותו! כן, עברו של אלבוס דמבלדור עכור ביותר, ועל אחת כמה וכמה המשפחה המפוקפקת שלו, שהוא התאמץ כל כך להסתיר".
שאלתי את סקיטר האם היא מכתוונת לאחיו של דמבלדור, אברפורת', שהרשעתו על-ידי הקסמהדרין בשימוש לרעה בקסמים עוררה שערורייה זוטא לפני כחמש-עשרה שנים.
"הו לא, אברפורת' הוא רק קצה הר הרפש", צוחקת סקיטר. "לא, לא, אני נמדברת על דברים גרועים הרבה יותר מסתם אח שאוהב להתעסק עם עיזים; גרועים אפילו מאביו המתעלל במוגלגים – את המידע עליהם הרי דמבלדור לא הצליח להשתיק, שניהם הורשעו על ידי הקסמהדרין. לא, דווקא אמו ואחותו הן שריתקו אותי, וכשקצת חפרתי חשפתי קן צפעונים של ממש – אבל, כפי שאמרתי, תצטרכו לחכות ולקרוא את פרק תשע עד שתים-עשרה אם אתם מעוניינים בכל הפרטים.  כל מה שאני יכולה להגיד עכשיו זה שלא פלא שדמבלדור אף פעם לא דיבר על הנסיבות שבהן נשבר אפו".
בלי קשר לשלדים בארון המשפחתי, האם סקיטר מתכחשת לגאונות שהובילה לתגליות הרבות של דמבלדור בתחום הקסם?
"היה לו שכל", היא מודה, "אף כי רבים מטילים ספק באחריותו אמיתית לכל ההישגים שזקף לזכותו. כפי שאני חושפת בפרק השישה-עשר, איבור דילונסבי טוען שהקדים וגילה שמונה מהשימושים בדם דרקונים לפני שדמבלדור 'שאל' ממנו את המחברות שלו".
אך דומה כי לדמבלדור היו גם הישגים שאין להכחיש את חשיבותם. מה בדבר נצחונו המפורסם על גרינדלוולד?
"אה, כן, אני שמחה שהזכרת את גרינדלוולד", אומרת סקטיר בחיוך ממזרי. "אני חוששת מאוד שכל אלה שמתרגשים מנצחונו המרהיב של דמבלדור עומדים לספוג מכה קשה, שתנחת עליהם כמו פצצת-סירחון ביום בהיר. עסק מלוכלך מאוד. לעת עתה אומר להם רק: אל תהיו כל כך בטוחים שהדו-קרב האגדי אכן התקיים. אחרי שתקראו את הספר שלי, תיאלצו להגיע למסקנה שגרינדלוולד פשוט הפריח דגל לבן מקצה השרביט שלו, ונכנע בלי מאבק!"
סקיטר מסרבת לגלות פרטים נוספים בנושא המרתק הזה, וכך אנו עוברות למערכת היחסים אשר ללא ספק תרתק את קוראיה יותר מכול. "אה,כן", אומרת סקיטר ומהנהנת במרץ. "אני מקדישה פרק שלם למערכת היחסים בין פוטר לדמבלדור. היו שאמרו שהיא לא בריאה, אפילו מעוררת חשד. שוב, הקוראים יצטרכו לרכוש את הספר כדי לקרוא את הסיפור המלאה, אבל אין ספק שדמבלדור הביע עניין לא-טבעי בפוטר כבר מהרגע הראשון. אם כל זה אכן היה לטובתו של הילד – טוב, עוד נראה. בהחלט אין זה סוד שפוטר עבר התבגרות קשה מאוד".
אני שואלת את סקיטר האם היא עדיין שומרת על קשר עם הארי פוטר, שבשנה שעברה העניק לה ראיון כה מפורסם – כתבה מהפכנית שבה דיבר פוטר אך ורק על אמונתו שאתם-יודעים-מי שב לזירה.
"הו, כן, התפתח בינינו קשר הדוק", אומרת סקיטר. "פוטר המסכן, יש לו כל כך מעט חברים אמיתיים, ונפגשנו באחד הצמתים המתוחים בחייו – כאשר הוא השתתף בטורניר הקוסמים המשולש. סביר להניח שאני אחד האנשים החיים הבודדים שיכולים להגיד שהם מכירים את הארי פוטר האמיתי".
מה שמוביל אותנו לשמועות הרבות שעדיין נפוצות באשר לשעותיו האחרונות של דמבלדור. האם סקיטר מאמינה שפוטר נכח ברגע מותו של דמבלדור?
"טוב, אני לא רוצה לגלות יותר מדי – הכל כתוב בספר – אבל עדי ראייה מהוגוורטס ראו את פוטר נמלט מהמקום דקות ספורות אחרי שדמבלדור נפל, קפץ או נדחף מהמגדל. פוטר העיד מאוחר יותר נגד סוורוס סנייפ, שידוע כי פוטר נוטר לו טינה כבר שנים. האם הכול אכן התנהל כמסופר? קהילת הקוסמים תשפוט – אחרי שתקרא את ספרי".
ובאמירה זו אחתום את הראיון. אין ספק שסקיטר הוציאה תחת קולמוסה רב-מכר בטוח. ובינתיים, רבבות מעריציו של דמבלדור ודאי רועדים מחשש מפני מה עומד להתגלות על גיבורם".

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית