ניקולס דה מימזי פורפינגטון

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון
מידע ביוגרפי
נולד/ה	אנגליה, בריטניה
נפטר/ה	31 באוקטובר, 1492
סטטוס-דם	טהור דם (סביר להניח)
כינויים	ניק-כמעט-בלי-ראש סר ניקולס ניקוש ניק
תארים	סר
מידע ביולוגי
סוג	רוח
מין	זכר
צבע שיער	אפור
צבע עור	חיוור
מידע משפחתי
מאפייני קסם
נספחים
מקצוע	רוח הבית של גריפינדור
בית	גריפינדור
נאמנות	חצר המלכות של הנרי ה-6 בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות הקונדסאים

[Source]

"לא אכלתי כבר כמעט חמש מאות שנים. אני לא צריך את זה, כמובן, אבל בהחלט מתגעגע לזה. אני לא חושב שכבר הצגתי את עצמי? סר ניקולס דה מימזי-פורפינגטון, לשירותכם. הרוח של מגדל גריפינדור."

—סר ניקולס מברך את תלמידי גריפינדור ב-1991.

סר ניקולס דה מימזי-פורפינגטון, שנודע לאחר מותו כ"ניק-כמעט-בלי-ראש", היה קוסם שלמד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ומוין לבית גריפינדור. הוא היה קוסם בחצר המלכות בבגרותו. הוא הוצא להורג על ידי עריפת ראש שכשלה, לאחר שקרתה לו תאונה קסומה עם הליידי גריב, בה ניסה ליישר את השיניים שלה, אבל קרתה תוצאה הפוכה והיא גידלה ניבים. מאז רוחו שוכנת במגדל גריפינדור בטירת הוגוורטס. 

ביוגרפיה

חייו המוקדמים

"אני מקווה שאני, סר ניקולס דה מימזי-פורפינגטון, מעולם בחיי לא הואשמתי בפחדנות! הדם האצילי שזורם בעורקיי-"

—סר ניקולס נזכר באירועים מעברו.

מעט ידוע על ילדותו של סר ניקולס. הוא חי במאה ה-15 ונלד למשפחת מימזי-פורפינגטון האצילית איפשהו באיים הבריטים.

כשהיה בן אחד-עשרה, ניקולס החל ללמוד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, שם הוא מוין לבית גריפינדור. לא ידוע אילו מקצועות הוא הרחיב אבל כפי הנראה הוא היה די גרוע בשינויי-צורה.

בחייו הבוגרים, סר ניקולס ניהל קשרים גלויים עם מוגלגים. הוא קיבל תואר אבירות והיה בחצר המלכות של המלך הנרי ה-6.

הוצאה להורג

"זו הייתה טעות שכל קוסם יכל לעשות/ אם הוא עייף ואינו מוכן/ שגיאה אחת של מה בכך, ולאחר מכן, לאימתי/ ראשי מונח על השולחן."

—בלדה עצמית שמספרת על מותו של סר ניקולס

סר ניקולס פגש את הליידי גריב שעה ששוטט בפארק בערב ה-30 באוקטובר, 1492. הוא היה בטוח שיוכל ליישר את השיניים העקומות שלה, אבל הקסם חזר כמו בומרנג, וגרם לה לגדל ניבים.

סר ניקולס מיד נלקח למעצר ונידון למוות על טעות זו. לפני שנעלו אותו בצינוק, שרביטו נלקח ממנו, כדי למנוע ממנו להשתמש בקסם על מנת לברוח. במהלך הלילה הוא צעק שהוא חיש מיד יתקן את הנזק שנעשה לליידי גריב.

כומר בא לתאו של סר ניקולס על מנת לנחם אותו וללוות אותו למקום ההוצאה להורג עם שחר ביום שלמחרת. הוא היה שבר כלי כאשר ביקש ממנו הכומר לכרוע ברך לפני השולחן. עם זאת, הגרזן של התליין היה משופשף ולא מושחז. לכן, נדרשו ארבעים וחמש הנפות גרזן עד למותו של סר ניקולס וגם אז ראשו נותק באופן חלקי בלבד.

לאחר מותו

"פחדתי מהמוות. בחרתי להישאר מאחור. לפעמים אני תוהה אם לא הייתי צריך לעשות זאת... טוב, זה לא פה ולא שם.... למעשה, אני לא פה ולא שם... איני יודע אף סוד על המוות, הארי, אני בחרתי בחיקוי קלוש של החיים במקום."

—סר ניקולס מספר להארי פוטר איך הוא בחר להפוך לרוח רפאים.

סר ניקולס בחר להישאר כרוח רפאים ולא "להמשיך הלאה", מפני שכפי שהודה בעצמו, הוא פחד מהמוות. הוא הפך לרוח הרפאים של מגדל גריפינדור בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ובילה את חייו שאחרי המוות שם. "ניק-כמעט-בלי-ראש", כפי שהוא נקרא על ידי רוב התלמידים, תמיד שמח להצביע על הכיוון הנכון לתלמידי גריפינדור החדשים, כאשר הם היו מאחרים לשיעור.

שנת הלימודים 1991-1992

סר ניקולס באיורו של ג'ים קיי

"אז - תלמידי גריפינדור חדשים! אני מקווה שאתם הולכים לעזור לנו לזכות באליפות גביע הבתים השנה? גריפינדור מעולם לא הפסידה כל כך הרבה שנים. סלית'רין זכו בגביע כבר שש שנים ברציפות! הברון המגואל כבר כמעט בלתי נסבל - הוא הרוח של בית סלית'רין."

—סר ניקולס במהלך סעודת פתיחת השנה ב-1991.

ב-1 בספטמבר, 1991, סר ניקולס, הכומר השמן, ושאר הרוחות ניהלו ויכוח האם צריך לאשר לפיבס להיות נוכח בסעודת פתיחת השנה. סר ניקולס חלק בדעתו כי המפחידן עושה לרוחות שם רע בשל תכסיסיו, בעוד שהכומר השמן רצה "לסלוח ולשכוח". במהלך דיון זה, הרוחות עברו במסדרון הכניסה, שם תלמידי השנה הראשונה חיכו לטקס המיון. סר ניקולס הופתע לראות את התלמידים החדשים.

במהלך הסעודה, סר ניקולס ישב מול הארי פוטר ומחא כפיים כאשר הוא מוין לבית גריפינדור. הוא לאחר מכן הציג את עצמו והראה את התוצאה של עריפת הראש הכושלת שלו: צווארו הקצוץ כמעט, כאשר שיימוס פיניגן שאל כיצד זה אפשרי להיות כמעט בלי ראש.

לאחר מכן באותה השנה, סר ניקולס סיפר לגבירה באפור שהארי פוטר הפך למחפש של גריפינדור.

שנת הלימודים 1992-1993

"כסנטימטר אחד של עור וגידים מחזיק את צווארי, הארי! רוב האנשים מחשיבים זאת כעריפת ראש, אבל הו, לא, זה לא מספיק בשביל סר פדחת דקפוטלי פודמור."

—ניק מתמרמר על כך שלא התקבל למצוד כרותי-הראש.

מסיבת יום-המוות

ב-1992, סר ניקולס ניסה להצטרף למצוד כרותי-הראש, אמנם בקשתו נדחתה ע"י סר פטריק דלייני-פודמור, שהסכים לקבל למצוד רק "אלו שראשם וגופם כבר נפרדו". ניק היה ממורמר כי "סנטימטר אחד של עור וגידים" המחבר את ראשו לא היה טוב מספיק על מנת שראשו יחשב "ערוף".

לאחר שהארי חזר לטירה לאחר אימון קווידיץ' גשום ב-24 באוקטובר, 1992, ארגוס פילץ' לקח אותו למשרדו כדי למלא טופס תלונה שבו פילץ' האשים את הארי ב"לכלוך הטירה עם בוץ". סר ניקולס שכנע את פיבס לנפץ את הארונית המעלימה של ביה"ס ליד המשרד על מנת ליצור פעולת הסחה. לאחר מכן ניקולס הזמין את הארי פוטר למסיבת יום-המוות ה-500 מאות שלו, על מנת שינסה לשכנע את סר פטריק לאפשר לו להצטרף למצוד כרותי-הראש.

בערב ה-31 באוקטובר, הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר הלכו למסיבת יום-המוות של סר ניקולס. סר ניקולס בירך את הנוכחים בכניסה של הצינוק בו התרחשה המסיבה. מצוד כרותי-הראש הגיעו למסיבה בדיוק בזמן שסר ניקולס נאם ותפסו את מרכז תשומת-הלב, שכן הם פתחו במשחק כדור-ראש. מאוחר יותר באותו ערב, הודעה נכתבה על אחד מקירות הטירה, ובישרה על פתיחתו של חדר הסודות וגברת נוריס, החתולה של פילץ', הייתה מאובנת.

סר ניקולס לאחר תקיפת הבסיליסק

בהמשך השנה, ב-18 בדצמבר, סר ניקולס נמצא מאובן ליד אחד מקירות הטירה, יחד עם ג'סטין פינץ'-פלצ'לי. סר ניקולס הציל את חייו של ג'סטין בכך שספג את מלוא העוצמה של מבטו הקטלני של הבסיליסק, וג'סטין ראה את הבסיליסק דרך ניק ולא נחשף אליו ישירות. ניק ספג את מלוא העוצמה אמנם לא היה יכול למות שוב. ג'סטין הובא למרפאה ע"י פרופסור פליטיק ופרופסור סינסטרה, אבל נראה שאיש לא ידע מה לעשות עם סר ניקולס. בסופו של דבר, פרופסור מקגונגול הפיקה מאוורר גדול ונתנה אותו לארני מקמילן, והורתה לו להוביל את ניק במעלה המדרגות.

בסוף השנה, הדודאים של פרופסור ספראוט בגרו לחלוטין והשתמשו בהם לצורך שיקוי שחזור הדודא ובאמצעותו ניתן היה להחיות את כל מי שהתאבן, גם סר ניקולס.

שנת הלימודים 1993-1994

"הסעודה נגמרה עם מופע בידור שסיפקו רוחות הוגוורטס. הם קפצו מתוך הקירות והשולחנות וריחפו להם. ניק-כמעט-בלי-ראש, הרוח של בית גריפינדור, היה אהוד ביותר עם שחזור עריפת הראש הכושלת שלו."

—תיאור

סר ניקולס משחזר את עריפת ראשו

במהלך סעודת ליל כל הקדושים ב-31 באוקטובר 1993, רוחות ביה"ס סיפקו את מופע הבידור, והם הדגימו כיצד הם מרחפים. סיר ניקולס שחזר את עריפת ראשו הכושלת, מה שזכה להצלחה אדירה.

שנת הלימודים 1994-1995

"יש לכם מזל שיש בכלל סעודה הערב, אתם יודעים. היו בעיות במטבחים מקודם... פיבס, כמובן. הויכוח הרגיל, אתם יודעים. הוא רצה להשתתף בסעודה- טוב זה לא ייתכן בשום צורה, אתם יודעים איך הוא, ברברי לחלוטין, לא יכול לראות צלחת של אוכל בלי לזרוק אותה."

—סר ניקולס מספר על פיבס.

בשעות אחר הצהריים ב-1 בספטמבר 1994, רוחות הוגוורטס התכנסו כדי להחליט אם פיבס יורשה להשתתף בסעודת פתיחת השנה. הכומר השמן רצה לתת לו עוד הזדמנות, אבל גם סר ניקולס וגם הברון המגואל התנגדו לכך. כתוצאה מכך, פיבס הטיל חורבן על המטבחים, שפך מרק בכל מקום ופיזר את הסירים והמחבתות לכל עבר. בסעודת פתיחת השנה, סר ניקולס סיפר על כך בשולחן גריפינדור, מה שזעזע את הרמיוני גריינג'ר לגלות שאת הסעודה הכינו "עבדים".

שנת הלימודים 1995-1996

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון: "קוסמים יכולים להותיר חותם של עצמם על כדור הארץ, לפסוע בחיוורון היכן שבחייהם פעם הלכו. אבל מעט מאוד קוסמים בוחרים בדרך הזו."

הארי פוטר: "למה לא? בכל מקרה, זה לא משנה - לסיריוס לא אכפת אם זה יוצא דופן, הוא יחזור, אני יודע שהוא יחזור!"

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון: "הוא לא יחזור. הוא כבר... המשיך הלאה."

הארי פוטר: "מה זאת אומרת, 'המשיך הלאה'? המשיך לאן? תקשיב - מה בכלל קורה כשאתה מת? לאן אתה מגיע? למה לא כולם חוזרים? למה כל המקום הזה לא מלא ברוחות? למה-?"

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון: "אני לא יכול לענות על זה."

— סר ניקולס והארי פוטר מדברים על המוות.

בסעודת פתיחת השנה ב-1995, הארי פוטר, רון וויזלי, הרמיוני גריינג'ר ונוויל לונגבוטום ישבו יחד בשולחן, בין סר ניקולס, פרוואטי פאטיל ולבנדר בראון. שמצנפת המיון שרה שיר שהזהיר את התלמידים לעמוד יחדיו, סר ניקולס סיפר להם שהמצנפת נותנת אזהרות בזמנים בהם היא מרגישה כי יש סכנה לביה"ס ושלום ושיתוף פעולה בין הבתים הם המפתח. רון בתגובה אמר כי סר ניקולס מפחד אימים מהברון המגואל, דבר שעצבן את סר ניקולס.

שבוע לאחר מכן, ב-7 בספטמבר, סר ניקולס חיפש את הברון המגואל על מנת שיוכל למנוע מפיבס להפיל את ראשו של פרסלוס על ראשיהם של העוברים במסדרון.

ב-20 בנובמבר 1995, הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר, פגשו בסר ניקולס, בדרכם לבקר את רובאוס האגריד לאחר שובו, שריחף וזמזם לעצמו בהיסח דעת משהו שנשמע כמו "וויזלי הוא המלך".

לאחר שסיריוס בלק, סנדקו של הארי פוטר, נרצח ע"י בלטריקס לסטריינג' במהלך הקרב במחלקת המסתורין ב-18 ביוני 1996, הארי שאל את סר ניקולס אם ייתכן שסיריוס יחזור כרוח רפאים. סר ניקולס הסביר לו שרק קוסם שמפחד מהמוות יבחר לשוב כרוח ושאדם כמו סיריוס לא יעשה דבר כזה. סר ניקולס התנצל בפני הארי שהוא אינו יכול לספק לו את העזרה שהוא צריך ונכנס לסעודת סוף השנה.

שנת הלימודים 1996-1997

"היה עניין רב סביב הנושא הזה אפילו בקרב הרוחות. אני עצמי נחשב כמעין מומחה לפוטר. הרי זה ידוע לכל שאנחנו מיודדים. עם זאת, אני יידעתי את קהילת הרוחות שלא אנסה לדלות ממך מידע. 'הארי פוטר יודע שהוא יכול לבטוח בי באמון מלא' אמרתי להם. ' אני מעדיף למות מאשר לבגוד באמונו'. "

—סר ניקולס מפגין את נאמנותו כלפי הארי פוטר.

משפרצו השמועות כי הארי פוטר הוא "הנבחר" בעקבות הקרב במחלקת המסתורין, סר ניקולס ציין בסעודת פתיחת השנה כי ידידותו עם הארי פוטר העלה את המוניטין שלו בקרב שאר הרוחות כמקור אפשרי למידע. עם זאת, ניקולס הצהיר בגלוי על נאמנותו להארי וכי לא ינסה לדלות ממנו מידע.

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-22 באפריל 1997, הברון המגואל ראה את אלבוס דמבלדור חוזר לטירה מאחד המסעות שלו ודיווח על כך לסר ניקולס. סר ניקולס סיפר זאת מאוחר יותר להארי פוטר.

אלבוס דמבלדור, המנהל של הוגוורטס, נהרג ע"י סוורוס סנייפ ב-30 ביוני 1997. רוחות הוגוורטס נכחו בלוויה וסביר להניח שכך גם סר ניקולס.

שנת הלימודים 1997-1998

הארי פוטר: "ניק! ניק! אני צריך לדבר איתך!"

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון: "הארי! ילדי היקר!"

הארי פוטר: "ניק, אתה מוכרח לעזור לי. מי הרוח של מגדל רייבנקלו?"

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון: "הגבירה באפור, כמובן. אבל אם שירותי רוחות הם הדרושים לך-?"

— סר ניקולס עוזר להארי פוטר למצוא את הגבירה באפור, רגע לפני הקרב על הוגוורטס.

ב-2 במאי 1998 פרץ הקרב על הוגוורטס. הרוחות, ביניהם סר ניקולס, נכחו בכינוס באולם הגדול, בו פרופסור מקגונגל הורתה לפנות תלמידים קטינים וקינקסלי שאקלבוט ארגן את המשתתפים בקרב. הארי פוטר, שהיה צריך לגלות היכן נמצאת העטרת של רייבנקלו, שאל את ניק מי היא הרוח של מגדל רייבנקלו. למרות שנפגע מעט מכך שהארי מעדיף את עזרתה של רוח אחרת מאשר את שלו, הוא סיפר לו על הגבירה באפור.

כשנגמרה מלחמת הקוסמים השנייה סביר שהרוחות (ביניהם גם סר ניקולס) חגגו את נצחונו של הארי פוטר ותבוסתו של לורד וולדמורט.

מראה חיצוני

"לבן כפנינה ושקוף למחצה, ניק היה לבוש הערב במקטורן הרגיל שלו, אבל ענד צווארון מלמלה גדול במיוחד, אשר גרם לו להיראות חגיגי במיוחד, וגם הבטיח כי ראשו לא יתנדנד יותר מדי על צווארו הכרות באופן חלקי."

—תיאור.

כרוח רפאים, סר ניקולס היה לבן כפנינה ושקוף למחצה. היה לו שיער ארוך ומתולתל. הוא התפאר בדרך כלל בצווארון אקורדיון אשר הבטיח כי ראשו הכרות חלקית יישאר במקום. הוא גם לבש גרביונים, מכנסיים, מקטורן, ולעתים גם כותונת. הוא גם אהב מאוד כובעי נוצות מוגזמים. הוא גם התהדר בשפם קטן וזקן תיש. הוא נהג להתלבש באופנה חסודה, ולדבר בטון עדין ואוורירי.

אופיו ואישיותו

רון וויזלי: "אני יודע מי אתה! האחים שלי סיפרו לי עליך - אתה ניק-כמעט-בלי-ראש!"

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון: "אני מעדיף שתקרא לי סר ניקולס דה מימזי-"

שיימוס פיניגן: "כמעט בלי ראש? איך אפשר להיות כמעט בלי ראש?"

ניקולס דה מימזי-פורפינגטון: "ככה"

— סר ניקולס מראה לתלמידי גריפינדור את ראשו הכרות כמעט.

סר ניקולס הינו נעים הליכות, אדיב, ותמיד היה מוכן להושיט יד להארי ולשאר תלמידי גריפינדור כאשר היו צריכים עזרה. נראה כי ניקולס נהנה לאכול כשהיה בחיים, שכן לאחר מותו הוא נהג לבלות את החגים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות תוך שהוא מסתכל באומללות על הסעודה. סר ניקולס הינו מנומס ועדין, הוא נטה להתחמק משאלות חטטניות, והיה רגיש לעובדה שהוא כבר לא בין החיים. ניקולס גילה עניין בחייהם של התלמידים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ונהנה להשוויץ בפציעתו, למורת רוחם של הסובבים אותו. הוא התגאה מאוד באומץ ליבו ובמורשתו האצילית, ונפגע בקלות ממי שהיה קורא לו פחדן. הוא חברותי מאוד, שכן מיודד עם הגבירה באפור, הארי פוטר, הברון המגואל, סר פטריק דלייני-פודמור וכן עם רוחות אחרות שנכחו במסיבת יום-המוות ה-500 שלו.

אטימולוגיה

ניקולס נלקח מ"ניקולאוס" ביוונית - "ניצחון העם". השם "ניק" הינו משחק מילים משעשע, שכן אחת מהמשמעויות של "ניק" זה "לחתוך מעט". התואר "סר" מעיד על כך שקיבל תואר אבירות על ידי מלך בריטי כאשר היה חי. "פורפינגטון" הינו שם שרולינג המציאה, והוא קרוב למילה "פורפנטין", שהוא מילה עתיקה לדורבן. "מימזי" עשוי להיות קשור למילה שטבע לואיס קרול בספרו אליס בארץ הפלאות, הוא מופיע בשיר האיגיון "ג'ברווקי": "All mimsy were the borogoves..."

מאחורי הקלעים

• בעיבוד הקולנועי של הארי פוטר ואבן החכמים וכן הארי פוטר וחדר הסודות, השחקן ג'ון קליז משחק את סר ניקולס.
• ציר הזמן של העולם של הארי פוטר מבוסס ראשית על מסיבת יום-המוות של סר ניקולס שמתרחשת בהארי פוטר וחדר הסודות. שכן הוא מת ב-1492 וחוגג את יום-המוות ה-500 שלו, מה שממקם את העלילה של הספר השני ב-1992. ציר זמן זה לאחר מכן אושש בהארי פוטר ואוצרות המוות, עם התאריכים הכתובים על מצבתם של ג'יימס ולילי פוטר.
• בטיוטה הראשונית של הארי פוטר וחדר הסודות, סר ניקולס שר בלדה שכתב בעצמו המסבירה כיצד ראשו (כמעט) נכרת. היה כומר שהגיע לבקר אותו.
• לא ידוע כיצד הוא הצליח להירפא לאחר שהתאבן ע"י הבסיליסק, שכן הוא אינו מסוגל לשתות שיקויים.
• פרופסור דמבלדור מסביר בהערות השוליים שלו על "הקוסם והסיר המקפץ" על כך שהוצאה להורג מוגלגית כמו זו של סר ניקולס פעמים רבות נכשלת, בהתחשב בעבודה שקוסמים יכולים פשוט לברוח באמצעות קסם. עם זאת, שרביטו של סר ניקולס נלקח ממנו ולכן לא יכל לברוח מתא הכלא שלו.