סלזאר סלית'רין

פרופסור סלאזאר סלית'רין (Salazar Slytherin) היה מכשף טהור-דם מתקופת ימי הביניים. הוא היה לחשנן (קוסם בעל יכולת נדירה לתקשר עם נחשים), והיה אחד מארבעת מיסדי הוגוורטס, בית הספר לכישוף ולקוסמות. סלית'רין לא סמך על תלמידי הוגוורטס ילידי-המוגלגים והביע התנגדות נחרצת לקבלם להוגוורטס; כששלושת המייסדים האחרים לא הסכימו עם דעותיו, עזב סלית'רין את בית הספר, לא לפני שבנה את חדר הסודות והסתיר בו את הבסיליסק. כרגע, תאריך פטירתו אינו ידוע.

ביוגרפיה

כמייסד הוגוורטס

כעמיתיו רוונה רייבנקלו וגודריק גריפינדור, סלאזאר סלית'רין בחר את תלמידי ביתו בקפידה. לפי אלבוס דמבלדור, תכונות האופי שסלית'רין הוקיר בתלמידיו הן נחישות, תבונה, תושייה וזלזול מסויים בחוקים יחד עם היכולת לדבר לחששנית. עוד נאמר כי בחר את תלמידיו לפי עורמתם, אמביציה וטוהר דם. סמל בית סלית'רין הוא נחש, כשצבעי הבית הם ירוק וכסוף. לאחר שייסדו את הוגוורטס וחיו ביחד מספר שנים, החל להתפתח ריב בין סלית'רין ליתר המייסדים. סלית'רין הבז לתלמידים ילידי-המוגלגים הלומדים בבית הספר, ראה בהם לא ראויים לאמונו, וניסה לשכנע את המייסדים האחרים לקבל לבית הספר תלמידים ממשפחות טהורות דם בלבד. שלושת המייסדים הנותנים לא הסכימו עם סלית'רין, במיוחד גריפינדור. לבסוף התלקח ויכוח עצום בין סלית'רין וגריפינדור, שכתוצאה ממנו בחר סלית'רין לעזוב את בית הספר.

לאחר מותו

הפסל של סלאזאר סלית'רין במקום מחבואו של הבסליסק בחדר הסודות.

לפי אגדה עתיקה, כפי שסופרה על ידי פרופסור קות'ברט בינס, המורה לתולדות הקסם, סלאזאר סלית'רין היה האחראי לבניית חדר-הסודות במרתפי הוגוורטס, והוא נוצר במיוחד למטרה אחת: טיהור בית הספר מכל התלמידים ילידי-המוגלגים. החדר הכיל את הבסיליסק, שניתן לשליטה רק על ידי "יורשו האמיתי" שישתמש בו להיפטר מכל ילידי המוגלגים. כמה מפרטי האגדה התבררו כאמיתיים, כשבשנת 1943 פתח טום ואנדרולו רידל, היורש של סלית'רין, את התא והשתמש בבסיליסק לתקוף ילידי מוגלגים. ילדה אחת שהבסיליסק אכן הרג היא עכשיו אחת מרוחות הרפאים הרודפות את טירת הוגוורטס, הידועה בשם מירטל המייללת. הפתח לחדר הסודות ממוקם בחדר השירותים שהיא רודפת, והוא יכול להיפתח רק על ידי דיבור בלחששנית, כפי שהיה יכול סלית'רין. חדר הסודות נפתח ב1993 פעם נוספת, כשטום רידל נעזר באחד ההורקרוקסים שלו - יומנו. הוא השתמש בחלקיק הנשמה שלו שטמונה ביומן ופיתה את ג'יני וויזלי שתציית לפקודותיו. מכל מקום, נדמה היה שלפתיחת חדר-הסודות בפעם השנייה הייתה מטרה מעט שונה מבפעם הראשונה. לדוגמא, ג'יני וויזלי היא מכשפה טהורת-דם, אך לטום רידל לא היה איכפת. למרות שאכן תקף ילידי-מוגלגים, בסופו של דבר הייתה מטרתו למשוך את הארי פוטר לחדר הסודות ולהרוג אותו.

סלאזאר סלית'רין, כפי שצוייר על קלף צפרדע-השוקולד שלו.

סלאזאר סלית'רין נהג לענוד תליון מעוטר באות S, שהפך לנכס-משפחתי של צאצאיו היידועים האחרונים, משפחת גונט. מרופי גונט מכרה את התליון לקרקטקוס ברק. חפציבה סמית', שנודעה בחיבתה לעתיקות, היתה הבעלים הבאה של התליון. הוא נגנב ממנה, לאחר מכן, על ידיי טום ואנדרולו רידל. רידל עתיד להפוך את התליון להורקרוקס ולהסתיר אותו בתוככי מערה על שפת-ים שביקש בה בצעירותו. אותו תליון נגנב מהמערה על ידי רגולוס בלק בסיוע קריצ'ר, גמדון-הבית שלו. הוא ציווה על קריצ'ר להשמיד את התליון, אך גמדון הבית נכשל. שנים לאחר מכן הוא נפל לידיו של הארי פוטר, שניסה להשמידו גם הוא. מאוחר יותר הוא נגנב מבית משפחת בלק בכיכר גרימולד מספר 12 על ידי מנדנגוס פלצ'ר, ובסופו של דבר מצא את דרכו לעובדת משרד-הקסמים, דולורס אמברידג', שהשתמשה בו כאמצעי-איום באמצעות ענידתו. היא טענה כי הS סימלה את המשפחה טהורת-הדם, סילוון. או שלא ידעה אחרת, או שלא רצתה לחשוף את משמעותו האמיתית בציבור. התליון נמצא מחדש על ידי הארי פוטר, והושמד אחר כך על ידי רון וויזלי בעזרת חרב-גריפינדור.

עוד ידוע כי ישנם מספר דיוקנאות של סלית'רין תלויים ברחבי טירת הוגוורטס, מאחוריהם דרכי-מעבר סודיות בין תאי הצינוק לחדר הצדדי באולם הגדול. הסיסמא הנדרשת לקבלת מעבר בדיוקן הייתה 'אימת מוות'. הדיוקן השני היה תלוי במשרד המנהל, כחלק מדיוקנאות המנהלים התלויים בו.

מראה חיצוני

פסלו של סלאזאר סלית'רין בחדר הסודות מתאר גבר בעל "פנים עתיקים המזכירים פני-קוף" ולו "זקן ארוך ודק שגלש כמעט עד תחתית גלימת האבן הארוכה אשר לו." צבע זקנו היה לבן. וואנדרולו גונט, צאצא, מתואר באופן דומה כגבר בעל פנים המזכירים פני קוף.

יכולות קסם וכישורים

• לחששנית - סלאזאר סלית'רין היה אחד הקוסמים הראשונים הידועים ביכולתם לרסן ולשלוט בבסיליסק. בעקבות כך, סמל ביתו הוא נחש. תכונה זו עברה מדור לדור בצאצאיו.

• ביאור הכרה - נאמר כי סלית'רין היה מיומן בביאור הכרה.

• מטפל בבסיליסק - סלית'רין הצליח לשמר את הבסיליסק בחיים בחדר הסודות במשך למעלה מאלף שנים, כשתוחלת-חיים ממוצעת של בסיליסק היא תשע-מאות שנה.