| |
| דרך פריווט מספר 4 | |
|---|---|
| מידע על המקום | |
| מיקום | |
| תושבים | |
- "אתה לא מתכוון- אתה לא יכול להתכוון לאנשים האלו? דמבלדור, אתה לא יכול. לא יכולת למצוא אנשים שהם יותר הכי פחות כמונו. ויש להם גם את הילד הזה - שמעתי אותו מקצה הרחוב צורח לאמא שלו שתקנה לו ממתקים."
- —מינרווה מקגונגל
דרך פריווט מספר 4 היא כתובת ביתם של משפחת דרסלי. בבית חיים ורנון ופטוניה דרסלי יחד עם בנם, דאדלי וגם עם אחיינם, הארי פוטר (משהיה בן שנה), בנם של לילי פוטר, אחותה של פטוניה, ובעלה של לילי, ג'יימס פוטר. דרך פריווט נמצאת בשכונת ווינגינג תחתית, אשר ממוקמת במחוז סארי, ליד לונדון, בדרום אנגליה. בשכונה מתגוררים העתקים כמעט מדויקים של בני משפחת דרסלי - שורות על גבי שורות של בתים מרובעים לאנשים מרובעים.
לא ידוע האם דאדלי המשיך לגור בבית עם משפחתו לאחר שהתחתן.
היסטוריה[]
- "כל עוד אתה יכול לקרוא למקום שבו שוכן דמה של אמך 'בית', וולדמורט לא יוכל לגעת בך או להזיק לך שם. הוא הקיז את דמה, אבל הוא עוד זורם בך, ובאחותה. הדם שלה הפך למקלט שלך. אתה צריך לחזור לשם רק פעם בשנה, אבל כל זמן שאתה קורא למקום הזה 'בית', שם הוא לא יכול לפגוע בך. דודתך יודעת זאת, הסברתי את מעשיי במכתב שהשארתי איתך על סף ביתה. היא יודעת שעצם העובדה שהיא מאפשרת לך לגור שם, היא זו שהחזיקה אותך בחיים בחמש עשרה השנים האחרונות."
- —אלבוס דמבלדור מספר להארי פוטר ההגנה הקסומה החזקה שיש להארי כל עוד הוא קורא לדרך פריווט 'בית'.[src]
אלבוס דמבלדור ביקר לראשונה בבית ב-1981, והשאיר את הארי פוטר התינוק לטיפולם של משפחת דרסלי לאחר רצח הוריו של הארי. דמבלדור העניק ,מלבד הארי, דבר נוסף לבית משפחת דרסלי: הגנה קסומה ומוחלטת מפני וולדמורט ואוכלי המוות כל עוד הארי קורא למקום הזה 'בית', עד אשר יגיע לגיל שבע עשרה.
דרך פריווט
ב-1994 ארתור וויזלי חיבר את האח בדרך פריווט לרשת הפלו, על מנת שיוכל לאסוף את הארי לאליפות העולם בקווידיץ'. עם זאת, האח הייתה חשמלית וכתוצאה מכך היציאה דרך האח נסתמה. בסופו של דבר, אדון וויזלי הרס את האח על מנת לצאת משם, ולאחר מכן תיקן אותה.
בקיץ 1995 הגיעו מספר חברים ממסדר עוף החול על מנת להעביר את הארי לכיכר גרימולד מספר 12.
ב-1997, מספר ימים לפני יום הולדתו השבעה-עשר של הארי, משפחת דרסלי נאלצה לעזוב את הבית. חברי מסדר עוף החול הגיעו לדרך פריווט והעבירו את הארי במבצע שבעת הפוטרים.
מבנה[]
הארון שמתחת למדרגות
לבית שתי קומות והוא מתואר כמסודר ומצוחצח לא פחות מגינתו המושלמת בחוץ. הקומה התחתונה כוללת סלון, חדר אוכל, מטבח ומסדרון, וארון קטן מתחת למדרגות (חדרו הישן של הארי) שהיה מלא בעכבישים. בקומה העליונה מספר חדרי שינה ולפחות חדר שירותים אחר. בסלון ישנה אח חשמלית.
הסלון
המטבח מתואר כמבריק מניקיון ומלא במכשירים מודרניים, כגון טלוויזיה, ובחדר האוכל שולחן גדול דיו על מנת להכיל שלושים ושבע מתנות יום-הולדת וכמה צלחות בייקון וביצים.
המטבח
הקומה העליונה מכילה את החדר של ורנון ופטוניה, חדר לאורחים (בדרך כלל לאחותו של ורנון, מארג'), חדר השינה של דאדלי, חדרו הנוסף של דאדלי (בנוסף לאמבטיה כמובן). הארי פוטר עבר לישון בחדר השני של דאדלי (הקטן ביותר מחדרי השינה) בשנת 1991 - כאשר בעקבות המכתבים שקיבל הארי, ורנון חשש שעולם הקוסמים יודע כיצד הוא מתייחס אליו ונותן לו לישון בארון מתחת למדרגות.
חדר השינה הקטן ביותר
חדרו של הארי הכיל מיטה, ארון בגדים ושולחן, עליו מונח הכלוב של הדוויג, וכאשר הוא שוהה שם הוא מחזיק שם גם את ארגז בית הספר שלו. החדר גם כלל ספרים, כנראה של דאדלי, שמעולם לא נקראו, וחלק מהצעצועים הישנים של דאדלי, רבים מהם שבורים או לא ניתנים לתיקון. על דלתו של הארי הותקנו מנעולים, כחלק מתוכניתו של ורנון ב-1992 לשמור את הארי נעול בחדרו, לאחר תקרית 'דובי והעוגה' הידועה לשמצה. הותקנו גם סורגים על חלונות החדר, על מנת למנוע מהארי לברוח, אך אלו החזיקו שלושה ימים עד שפרד וג'ורג' וויזלי שברו אותם עם מכונית מעופפת.
הגינה[]
הגינה
הגינה הייתה שמורה היטב שכן ידוע כי ב-1995 ורנון האמין למתיחה של מסדר עוף החול שגינתו הגיעה לגמר "חלקת הדשא הנאה ביותר".
מחסן עץ קטן עמד על יד העץ, ממש מול הגדר, והיה ביתו של עכביש אפור גדול למדי. ישנה גם חממה בגינה, דרכה דאדלי זרק את צב המחמד שלו.[1] בגינה הקדמית, המשפחה גידלה פרחי אמנון ותמר.
הסביבה[]
הכניסה לדרך פריווט מספר 4
מעט מאוד ידוע על האיזור סביב דרך פריווט, דרך וויסטריה נמצאת בקרבת מקום, זהו גם הרחוב שבו גרה הסקיבית וחברת מסדר עוף החול ארבלה פיג עם חתוליה הרבים. שדרות מגנוליה גם לא רחוקות מדרך פריווט, ויש שם סמטה חשוכה, היכן שהארי ראה לראשונה את סיריוס בלק ב-1993. זהו גם המקום בו הוא ודאדלי הותקפו על ידי סוהרסנים ב-1995. בסוף דרך מגנוליה, שמתחברת לשדרות מגנוליה, ישנו מגרש משחקים שמכיל מספר נדנדות שנשברו על ידי דאדלי והכנופיה שלו, כאשר רק נדנדה אחת נותרה תקינה.
בני הבית[]
הדרסלים
- הארי: "מה זה?"
- פטוניה: "תלבושת בית הספר החדשה שלך."
- הארי: "אה, לא הבנתי שזה צריך להיות כל כך רטוב."
- — דוגמא לאופן שבו התייחסו הדרסלים להארי[מקור]
- ורנון דרסלי (1977-1997)
- עבר לגור בבית עם אשתו פטוניה, והקים איתה משפחה. עזב את הבית במלחמת הקוסמים השנייה.
- פטוניה דרסלי (1977-1997)
- עברה לגור בבית עם בעלה ורנון, והקימה איתו משפחה. עזבה את הבית במלחמת הקוסמים השנייה.
- דאדלי דרסלי (1980-1997)
- נולד לורנון ופטוניה דרסלי, גדל בבית זה. עזב את הבית במלחמת הקוסמים השנייה.
- הארי פוטר (1981-1997) הובא לטיפולה של פטוניה, גדל בבית זה. עזב את הבית ביולי 1997.
אטימולוגיה[]
באנגליה, פריווט (PRIVET) - הוא שיח נפוץ מאוד הניטע למטרות גידור בפרברים. שיחים אלה נודעים בהיותם משעמים ובנאליים.
פריווט (PRIVET) - פירושו גם 'אסור'.
פריווט (PRIVET) יכול להיות גם משחק מילים עם המילה פרייבט (PRIVATE) - פרטי. כפי שהדרסלים מנסים לשמור דברים, כמו הארי, בסוד.
מאחורי הקלעים[]
- דרך פריווט מספר 4 מבוסס על בית ילדותה של רולינג עצמה בווינטרבורן, ליד בריסטול.[2]
הערת המחברת[]
הארי בדרך פריווט, ע"פ ג'יי.קיי.רולינג
"שם הרחוב בו גרים הדרסלים מתייחס לצמח הפרברי ביותר, שיח הפריווט, אשר תוחם גינות בריטיות רבות. אהבתי שהשם "פריווט" מתייחס גם לפרברים וגם לגבולות, הדרסלים שכל כך מתגאים במעמדם הבינוני, כה נחושים לחיות בנפרד מעולם הקוסמים. שם השכונה שלהם הוא "ווינגינג תחתית", אשר מתייחס גם לחטטנות וגם לצרות אופקים וקרתנות. ווינגינג משמעותו להתלונן או לקטר בסלנג בריטי.
על אף שתיארתי את הבית של הדרסלים כגדול ומרובע, כיאה למעמדו של הדוד ורנון, כעובד בחברה לייצור מקדחות, בכל פעם שכתבתי על דרך פריווט למעשה תיארתי לא-במודע את בית ילדותי השני, אשר בניגוד גמור היה בית שלושה-חדרים קטן בפרבר בווינטרבורן, ליד בריסטול. הבנתי זאת לראשונה כאשר נכנסתי לבית הדרסלים שנבנה באולפני ליבסדן ומצאתי את עצמי בשכפול מדויק של הבית הישן שלי, ממש לרמת מיקומם המדויק של הארון שמתחת למדרגות ושל כל חדר. מכיוון שמעולם לא תיארתי כיצד נראה בית ילדותי למעצבי התפאורה, המפיקים או הבמאי, זו הייתה עוד אחת מהחוויות המרעישות שסרטי הארי פוטר הביאו לי.
ללא שום סיבה טובה, מעולם לא חיבבתי במיוחד את המספר ארבע, שתמיד נתפס בעיניי כמספר קשה ולא סלחני, ולכן שמתי אותו על דלת ביתם של משפחת דרסלי."[2]