ויקיפוטר
Register
Advertisement
    • ציטוט מיומני היקר *
"

יצורים מהסוג שלי לא מתרבים בדרך כלל! הוא יצא כמוני, אני משוכנע בכך – ואיך אוכל לסלוח לעצמי, כשאני ביודעין הסתכנתי בלהוריש את המחלה שלי לילד שלא עשה כלום? ואם, בדרך נס, הוא לא ייצא כמוני, מצבו יהיה יותר טוב, עשרות מונים יותר טוב, בלי אבא שבגללו צריך תמיד להתבייש!"

—לופין ועמדתו כלפי מחלתו.[src]
E67502abd1da66e38de3e2d418c2f65e
רמוס ג'ון לופין
מידע ביוגרפי
נולד/ה

10 במרץ, 1960[1]
בריטניה

נפטר/ה

2 במאי, 1998
טירת הוגוורטס, סקוטלנד

סטטוס-דם

חצוי-דם[1]

כינויים
תארים
  • מדריך
  • פרופסור
  • קונדסאי
מידע ביולוגי
סוג

אנושי (אדם זאב)

מין

זכר

צבע שיער

חום בהיר אך מעט מאפיר

מידע משפחתי
בני משפחה
מאפייני קסם
בוגארט

ירח מלא

שרביט

26 ס"מ, עץ ברוש, שערה של חד-קרן[1]

פטרונוס

זאב (מעדיף להשתמש בפטרונוס לא מוגשם)

נספחים
מקצוע
בית

גריפינדור

נאמנות

(באנגלית:Remus John Lupin) הידוע גם בשם ירחוני, היה קוסם חצוי-דם, בנם היחיד של הקוסם לייאל לופין, ואשתו המוגלגית הופ.[2] הוא נדבק בליקנתרופיה בהיותו ילד, לאחר שאדם-הזאב פנריר גרייבק (אוכל מוות) נשך בשנתו. הוא למד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בין השנה 1971-1978 ומוין לבית גריפינדור. במהלך תקופת לימודיו בהוגוורטס הוא התחבר לג'יימס פוטר, סיריוס בלק ופיטר פטיגרו, והחבורה נודעה בכינוי "הקונדסאים".

לאחר סיום לימודיו בהוגוורטס לופין הצטרף, יחד עם חבריו, למסדר עוף החול ולחם במלחמת הקוסמים הראשונה, אשר במהלכה איבד את חבריו הקרובים לילי וג'יימס פוטר.

ב-1993 רמוס החל ללמד בהוגוורטס התגוננות מפני כוחות האופל ונחשב למורה אהוב ומוצלח שנתן לילדים להתמודד עם בוגארטים. עם זאת, הוא נאלץ להתפטר בסוף אותה שנה לאחר שסוורוס סנייפ גילה לציבור על היותו אדם זאב.

רמוס שב ללחום לצד מסדר עוף החול במלחמת הקוסמים השנייה, אשר במהלכה איבד את חברו הטוב סיריוס. במהלך המלחמה רמוס שימש בתור קריין בתוכנית הרדיו 'מבט לפוטר', תוכנית אשר מטרתה העיקרית הייתה להעביר למתנגדיו של לורד וולדמורט מידע. ב-1997 רמוס התחתן עם ההילאית נימפדורה טונקס בחתונה מצומצמת, השניים הביאו יחד ילד בשם טדי לעולם, ומינו את הארי פוטר לסנדקו. ב-2 במאי 1998 רמוס לחם בקרב על הוגוורטס, וזמן קצר לאחר שאשתו נרצחה ע"י בלטריקס לסטריינג', הוא עצמו נרצח ע"י אנטונין דולוחוב.

לאחר מותו רמוס הופיע לזמן קצר באמצעות אבן האוב, לבקשתו של הארי פוטר. את בנו טדי גידלו הארי פוטר ואנדרומדה טונקס.

ביוגרפיה[]

חייו המוקדמים[]

רמוס נולד ב-10 במרץ, 1960,[1] כשנה לאחר שהוריו הופ ולייאל לופין נישאו.[2] כילד קטן, שמח ובריא, הוא הראה סימנים מוקדמים של יכולות קסם ושני ההורים האמינו כי הוא ילך בדרכו של אביו, שהיה מומחה ליצורי אופל, וילמד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בבוא הזמן.

הנשיכה[]

כשרמוס היה בן ארבע, רמת הפעילות של קסמים אפלים התגברה בקביעות בכל רחבי המדינה. לורד וולדמורט החל לצבור כוח ואוכלי המוות גייסו סוגים שונים של יצורי אופל להצטרף אליהם במשימתם להדיח את שר הקסמים. המשרד הזמין את שירותיהם של מומחים ליצורי אופל שיעזרו להבין ולסכל את האיום. לייאל לופין נמנה בין אלו שנתבקשו להצטרף למחלקה לרישוי ופיקוח על יצורי פלא. במסגרת הזו נפגש לייאל פנים אל פנים עם אדם-זאב בשם פנריר גרייבק, אשר הובא לתשאול על מותם של שני ילדים מוגלגים.[2]

הרישום של אנשי-הזאב היה במצב רע. אנשי-הזאב הודרו מקהילת הקוסמים עד כדי כך שבאופן כללי הם נמנעו מיצירת קשר עם אנשים אחרים; הם חיו במה שלו הם קראו "להקות" ועשו ככל יכולתם על מנת להימנע מרישום. גרייבק, אשר משרד הקסמים לא ידע על היותו אדם-זאב, טען כי הוא אינו יותר מסתם מוגל קבצן אשר היה המום למצוא את עצמו בחדר מלא בקוסמים, והזדעזע מהדברים אודות מותם של שני ילדים מסכנים.[2]

בגדיו המטונפים של גרייבק והיעדר שרביטו הספיקו על מנת לשכנע שני חברי ועדת רישום בורים ועייפים כי הוא אומר את האמת, אולם לייאל לא נפל בפח. הוא זיהה מספר מאפיינים מסגירים בהופעתו ובהתנהגותו של גרייבק ואמר לועדה כי גרייבק חייב להישאר במעצר עד הירח המלא הבא, שיחול ביום למחרת. גרייבקש ישב בדממה בזמן שחברי הועדה צחקו על לייאל, שהשיב בתגובה כי אנשי-זאב הם "חסרי נשמה, מרושעים, לא מגיע להם דבר מלבד מוות". הועדה הורתה להוציא את לייאל מהחדר, ראש הועדה התנצל בפני המוגל הקבצן וגרייבק שוחרר.[2]

הקוסם אשר ליווה את גרייבק החוצה מהחקירה התכוון להטיל עליו לחש זיכרון, כך שהוא יישכח משהותו בתוך המשרד. אולם לפני שהייתה לו הזדמנות לעשות זאת, הוא הותקף ע"י גרייבק ושני שותפיו אשר ארבו בכניסה, ושלושת אנשי-הזאב הצליחו להימלט. גרייבק שיתף את שותפיו בדברים שאמר עליהם לייאל והם החליטו לנקום.[2]

זמן קצר לפני יום הולדתו החמישי של רמוס, בעודו ישן בשלווה במיטתו, פנריר גרייבק פרץ את החלון שבחדרו ותקף אותו. לייאל הגיע לחדר השינה בזמן כדי להציל את חייו של בנו, והבריח את גרייבק החוצה מהבית באמצעות מספר קללות עוצמתיות. עם זאת, מעתה ואילך, רמוס יהיה אדם-זאב.[2]

לאחר הנשיכה[]

לייאל לופין מעולם לא סלח לעצמו על הדברים שאמר על אנשי הזאב בפני גרייבק באותה חקירה: "חסרי נשמה, מרושעים, לא מגיע להם דבר מלבד מוות". הוא חזר על מה שהייתה הדעה הרווחת על אנשי-זאב בקהילתו, אבל בנו נותר כשם שהיה תמיד– אהוב וחכם – למעט אותו פרק-זמן נוראי בירח מלא בו הוא נאלץ לסבול שינוי-צורה מייסר ולהפוך לסכנה לכל מי שסביבו. במשך שנים רבות, לייאל לא סיפר לבנו את האמת על התקיפה, כולל זהותו של התוקף, מתוך פחד כי רמוס יאשים אותו.[2]

לייאל עשה ככל יכולתו על מנת למצוא תרופה, אולם אף שיקוי או לחש לא יכלו לעזור לבנו. מאותה עת ואילך, חייהם של בני המשפחה סבבו סביב הצורך להסתיר את מצבו של רמוס. הם עזבו את הכפר ועברו לעיר ברגע שהשמועות אודות התנהגותו המוזרה של בנם החלו לצוץ. מספר קוסמים ומכשפות הבחינו כמה רמוס היה מרזה בכל פעם שהתקרב מולד הירח, וכמובן שמו לב להיעלמויותיו החודשיות. רמוס לא הורשה לשחק עם ילדים אחרים, מחשש שמא הוא יפלוט את האמת על מצבו. כתוצאה מכך, למרות הוריו האוהבים, הוא היה ילד מאוד בודד.[2]

כל זמן שרמוס היה קטן, לא היה מסובך להתמודד עם שינוי-הצורה שלו; חדר נעול והרבה לחשי השתקה לרוב עשו את העבודה. אולם, משגדל, גדל גם הצד הזאבי שלו, וכשהיה בן עשר, הוא היה מסוגל לפרוץ דלתות ולנפץ חלונות. נדרשו הלחשים החזקים ביותר על מנת לרסן אותו ופחד ודאגה החלו לחלחל בהופ ולייאל. הם העריצו את בנם, אבל הם ידעו שהקהילה שלהם – אשר כבר הייתה משותקת מפחד מהפעילות האפלה הגוברת – לא תפגין רחמים כלפי אדם-זאב בלתי-נשלט. התקוות שפעם היו להם עבור בנם התנפצו, ולייאל לימד את רמוס בחינוך ביתי, בטוח כי רמוס לעולם לא יוכל להניח את כף רגלו בבית ספר.[2]

זמן קצר לפני יום הולדתו האחד-עשר של רמוס, לא אחר מאלבוס דמבלדור, מנהל בית הספר הוגוורטס, הגיע ללא הזמנה למפתן דלתם של משפחת לופין. המבולבלים ומבוהלים, לייאל ווהופ ניסו לחסום את הכניסה, אבל איכשהו, חמש דקות לאחר מכן, דמבלדור כבר ישב לצד האח, אכל בלינצ'ס ושיחק ג'וג'ואים עם רמוס.[2]

דמבלדור הסביר לזוג לופין כי הוא יודע מה קרה לבנם. גרייבק השוויץ במעשיו ולדמבלדור היו מרגלים בקרב יצורי האופל. עם זאת, דמבלדור סיפר להם כי הוא לא רואה שום סיבה מדוע רמוס לא יוכל לבוא לבית הספר, והוא תיאר את הסידורים שעשה על מנת להעניק לילד מקום בטוח ומוגן לעבור בו את שינויי-הצורה שלו. בשל הדעה הקדומה הרווחת כלפי אנשי-זאב, דמבלדור הסכים כי לטובתו של רמוס מוטב לשמור את מצבו בסוד. אחת לחודש, הוא יעזוב את הטירה ויעבור לבית שמור ונוח בעיירה הוגסמיד, אשר יהיה ממוגן בכשפים רבים וניתן יהיה להגיע אליו רק באמצעות מעבר תת-קרקעי משטח הוגוורטס, שם רמוס יוכל לעבור את השינוי שלו בשלווה.[2]

רמוס התלהב כפי שלא התלהב מעולם. היה זה חלום חייו לפגוש ילדים אחרים, ולהכיר, לראשונה, חברים איתם יוכל לשחק.[2]

השנים בהוגוורטס (1971-1978)[]

"שינויי-הצורה שלי באותם ימים– היו נוראיים. השינוי לאדם זאב היה כרוך בכאבים רבים. לא היו בסביבתי אנשים שיכולתי לנשוך, אז נשכתי ושרטתי את עצמי במקום. תושבי העיירה שמעו את הרעשים והצרחות וחשבו שהם שמעו רוחות רפאים אלימות במיוחד."
—רמוס על ימיו בהוגוורטס.[src]
3

הקונדסאיםםםם

למען בטחונו האישית ובטחונם של האנשים סביבו, בליל ירח מלא רמוס היה מגיע לצריף המצווח, באמצעות מעבר תת-קרקעי דרך הערבה המפליקה, שם יכל לעבור את השינוי שלו מבלי לפגוע בתלמידים נוספים. שינויי-הצורה לאדם-זאב היו כרוכים בכאבים רבים, וכתוצאה מכך רמוס נשך ושרט את עצמו. תושבי הערה האמינו כי הצרחות שהם שומעים שייכות לרוחות רפאים, מה שעודד את השמועה כי זהו הבית הרדוף ביותר בבריטניה.

רמוס מוין לבית גריפינדור ובמהרה התחבר עם שני בנים שובבים, מרדנים ובעלי ביטחון עצמי, ג'יימס פוטר וסיריוס בלק. הם התחברו לחוש ההומור השקט של רמוס והעריכו את אדיבותו, גם אם הם בעצמם לא תמיד ניחנו בכך. רמוס, אשר התחבר עם האנדרדוג, היה אדיב כלפי פיטר פטיגריו הנמוך והאיטי, שהיה גם הוא בגריפינדור. ג'יימס וסיריוס כנראה לא היו חושבים שפטיגרו היה ראוי לתשומת ליבם אלמלא שכנועיו של רמוס. תוך זמן קצר, ארבעתם הפכו בלתי נפרדים.[2]

באופן בלתי נמנע, שלושת חבריו הטובים הסתקרנו במהרה לדעת מדוע רמוס נעלם אחת לחודש. בשל ילדותו הבודדה, רמוס היה משוכנע כי חבריו יינטשו אותו אם יגלו על היותו אדם -זאב, לכן המציא שקרים מפורטים כגון שאמו חולה ועליו לבקר אותה, על מנת לחפות על היעדרויותיו. ג'יימס וסיריוס גילו את האמת בשנתם השנייה.[2] אולם למרבה הפתעתו של רמוס, הם לא רק נשארו חברים שלו, אלא גם עלו על רעיון גאוני שיקל על התבודדותו החודשית– בשנתם החמישית הם למדו להפוך לאנימאגים כך שהם יוכלו לארח לו חברה בירח מלא, שכן אנשי-זאב מסוכנים רק לבני אדם, ועל כך הוא הכיר להם תודה לנצח. סיריוס ידע להפוך לכלב וג'יימס ידע להפוך לאייל, שתי חיות גדולות מספיק כך שיוכלו להשתלט על רמוס בעת הצורך, ופטיגרו הפך לעכברוש, כך שיוכל להתחמק מענפיה של הערבה המפליקה, ללחוץ על הסיקוס שבגזע העץ ולאפשר להם להיכנס בשלווה למעבר התת-קרקעי. בחברתם לופין היה פחות זאבי, גופו אמנם עדיין השתנה לזאב אך מוחו נשאר יותר אנושי. תוך זמן קצר הארבעה כבר נטשו את הצריף המצווח ונהגו להסתובב יחדיו בהוגסמיד. הם קראו לעצמם "הקונדסאים" והעניקו לרמוס את הכינוי "ירחוני", בשל השינוי שהוא עובר בכל ירח מלא.

רמוס היה תלמיד טוב, אם כי מעט שובב. הוא ופטיגרו היו מצטרפים לעתים וג'יימס וסיריוס כשהיו בעונש, ועשו יחד מעשי קונדס, אולם הם לא הסתבכו בצרות כמו ג'יימס וסיריוס. כפי הנראה לא היה תלמיד נוסף בהוגוורטס שהכיר את הוגסמיד טוב כמו ארבעת הקונדסאים, והם החליטו להשתמש בידע שלהם על מנת ליצור את מפת הקונדסאים. עם זאת, בסופו של דבר המפה הוחרמה ע"י ארגוס פילץ'.

היעלמויותיו התכופות של רמוס עוררו את סקרנותו של סוורוס סנייפ, תלמיד סלית'רין לו נהגו הקונדסאים להציק. רמוס עצמו לא עודד את התנהגותם הבריונית כלפי סנייפ, אולם הוא אהב את ג'יימס וסיריוס כל כך, והיה כה אסיר תודה שהם קיבלו אותו, שהוא לא תמיד התנגד להם כפי שהוא ידע שמוטב היה עליו לעשות. סנייפ נהג לעקוב אחרי הקונדסאים, בתקווה כי יוכל להוביל לסילוקם מבית הספר. יום אחד, סיריוס החליט למתוח את סנייפ, וגילה לו על המעבר הסודי שמתחת לערבה המפליקה, בתקווה כי סנייפ ייפגע או ימות מפחד כשיראה מה מסתתר בסוף המעבר. ג'יימס, על אף ששנא את סנייפ, הספיק להגיע בזמן והציל את סנייפ ברגע האחרון לפני שרמוס תקף אותו, אך הסוד כבר נחשף.

רמוס היה מדריך במהלך שנותיו בהוגוורטס, אם כי הוא התקשה להשתלט על חבריו השובבים. להערכתו אלבוס דמבלדור קיווה כי הוא יוכל לרסן מעט את חבריו. סיריוס ציין מאוחר יותר כי רמוס לא היה נוראי כמוהו וכמו ג'יימס, אולם רמוס עדיין הביע חרטה על כך שלא עשה יותר והתערב כשהיה צריך.

מלחמת הקוסמים הראשונה (1978-1981)[]

HpBpH

מסדר עוף החול, רמוס משמאל

רמוס לופין: "... הוא חשב שאני הייתי המרגל, פיטר. אני מניח שזו הסיבה שלא סיפרת לי, סיריוס?"
סיריוס בלק: "סלח לי, רמוס."
רמוס לופין: "אין מה, רך-כף, חברי הותיק. ואתה תסלח לי שהאמנתי שאתה היית המרגל?"
סיריוס בלק: "כמובן."
— רמוס וסיריוס מדברים על מותם של הפוטרים במלחמת הקוסמים הראשונה.[src]

לאחר שסים את לימודיו בהוגוורטס, רמוס התקשה למצוא עבודה בשל הסטיגמה שאפפה את אנשי-הזאב, וג'יימס תמך בו כלכלית. עם תחילתה של מלחמת הקוסמים הראשונה, הצטרפו ארבעת הקונדסאים למסדר עוף החול ונלחמו נגד וולדמורט. בשיאה של המלחמה, סיריוס לא סמך על רמוס, וחשד כי אחד מחבריו מרגל. סיריוס ייעץ ללילי וג'יימס למנות את פטיגרו כשומר הסוד שלהם, במקום את עצמו, ולא סיפר לדמבלדור ולרמוס על החילוף.

מותם של ג'יימס ולילי היה אחד האירועים הטראומטיים ביותר בחייו המורכבים גם כך של לופין. חבריו היו משמעותיים לו במיוחד לעומת אנשים אחרים, מכיוון שכבר זמן רב קודם לכן הוא קיבל את העובדה שמרבית האנשים יתייחסו אליו כמצורע, וכי האפשרות להתחתן ולהביא ילדים אינה קיימת עבורו. נוסף על כך, בתוך עשרים וארבע שעות הוא איבד שניים מחבריו הטובים ביותר. רמוס היה בצפון המדינה בענייני מסדר עוף החול כאשר שמע את החדשות הנוראיות על מותם של הפוטרים, וכי סיריוס בגד בהם, ולאחר מכן רצח את פטיגרו וכעת כלוא באזקבאן.[2]

בין המלחמות (1981-1994)[]

נדודים[]

מפלתו של וולדמורט, אשר היוותה מקור אור ושמחה למרבית קהילת הקוסמים, סימנה את תחילתו של עידן ארוך של בדידות ואומללות בעבור רמוס. הוא איבד שלושה מחבריו הטובים ביותר, ועם פירוקו של המסדר, עמיתיו לארגון שבו לחייהם העסוקים ולמשפחותיהם. אמו מתה, ובעוד שאביו, לייאל, תמיד שמח לראות את בנו, רמוס סירב לסכן חייו השלווים של אביו בכך שיחזור לגור איתו. רמוס החל לחיות מהיד אל הפה, נענה לעבודות שלא היו לרמה שלו, בידיעה תמידית כי הוא ייאלץ לעזוב אותן לפני שעמיתיו לעבודה ישימו לב לדפוס מחלתו החודשי בכל ירח מלא.[2]

פיתוח חדש בעולם הקוסמים העניק לרמוס שביב של תקווה: גילויו של שיקוי האל-זאב. על אף שלא הצליח למנוע מאנשי-זאב לאבד את צורתם האנושית אחת לחודש, השיקוי הגביל את השינוי לכזה של לא יותר מזאב רגיל וישנוני. היה זה תמיד פחדו הגדול ביותר של רמוס להרוג כשדעתו אינה צלולה. עם זאת, שיקוי האל-זאב היה מורכב במיוחד ודרש מרכיבים יקרים מאוד. לרמוס לא היה כל סיכוי להשיג דגימה של השיקוי כך הוא המשיך בחיי הנדודים בגפו.[2]

כפרופסור בהוגוורטס[]

1537bae6759621d2 MCDHAPO EC119 H

רמוס מול הסוהרסנים

"ובנימה יותר משמחת, אני שמח לקבל את פניהם של שני מורים שיצטרפו לשורותינו השנה. הראשון, פרופסור לופין, אשר הסכים בטובו לקחת את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל."
אלבוס דמבלדור.[src]

אלבוס דמבלדור שינה את מסלול חייו של רמוס פעם נוספת כאשר איתר אותו בביתן רעוע ונטוש-למחצה ביורקשייר. רמוס נדהם לשמוע שדמבלדור מציע לו את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל. הוא הסכים להיענות להצעה רק לאחר שדמבלדור הסביר כי יהיה מלאי זמין ובלתי-מוגבל של שיקוי אל-זאב, באדיבותו של המומחה לשיקויים, סוורוס סנייפ.[2]

3

לופין בהוגוורטס אקספרס

לופין הגיע להוגוורטס באמצעות ההוגוורטס אקספרס, ובתא הרכבת פגש לראשונה את הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר. לופין ישן שינה עמוקה ולא התעורר מנסיונותיו של הארי לשאול אותו אם הוא מעוניין לקנות משהו מעגלת הממתקים. עם זאת, כשעלו הסוהרסנים לרכבת, לופין התעורר וגירש אותם באמצעות פטרונוס לא-מוגשם.

בהוגוורטס, רמוס התגלה כמורה מוכשר, בעל סגנון ייחודי במקצוע שהצליח לעניין את תלמידיו. הוא לימד את תלמידי השנה השלישית כיצד להתמודד עם יצורי אופל כגון הינקיפנקים, אדומי-ראש, קאפות, גרינדילואים, בוגארטים ועוד. במהלך השנה הוא העניק להארי פוטר שיעורים פרטיים בהפקת פטרונוס, על מנת שיוכל להתמודד עם סוהרסנים. מספר תלמידים שראו את צורת הבוגארט שלו (ירח מלא) חשבו כי מדובר בכדור בדולח, למעט הרמיוני גריינג'ר שהצליחה להבין כי לופין הוא איש-זאב.

B3C12M1 Remus Harry Anti-Dementor lessons

רמוס מלמד את הארי להפיק פטרונוס

בשלב מסוים בשנת הלימודים, רמוס התבקש להגיע למשרדו של סנייפ, על מנת לזהות חתיכת קלף שנמצאה באמתחתו של הארי. רמוס זיהה כי מדובר במפת הקונדסאים אולם העמיד פנים כי מדובר בחפץ מחנות התעלולים של זונקו. רמוס החרים להארי את המפה והביע את מורת רוחו על כך שהארי לקח על עצמו סיכונים בזמן שסיריוס בלק מסתובב חופשי.

לבוחן סוף השנה של תלמידי השנה השלישית, לופין הכין מסלול מכשולים עם יצורי האופל עליהם לימד לאורך השנה: על התלמידים היה לחצות בריכה המכילה גרינדילו; להתחמק משורה של אדומי-ראש; לעבור ביצה ולא ליפול בפח עצותיו השגויות של ההינקיפנק; ולבסוף להיכנס לתוך ארגז ולהיאבק עם בוגארט.

חשיפתו של פיטר פטיגרו[]

3

חשיפתו של פיטר פטיגרו

במהלך הקיץ של שנת 1993, סיריוס בלק נמלט מאזקבאן. רמוס, כמו מרבית קהילת הקוסמים, האמין כי סיריוס בגד בפוטרים וכי הוא רצח את פטיגרו. לקראת סוף שנת הלימודים, רמוס גילה כי פטיגרו עדיין חי, ומסתתר בצורת האנימאגוס שלו כעכברוש המחמד של רון, סקאברס. הוא עקב במפת הקונדסאים אחר הארי, רון והרמיוני, כי ציפה שהם ילכו לבקר את האגריד לפני השימוע של בקביק, וראה במפה כי הם שבו מהבקתה של האגריד יחד עם פטיגרו. רמוס התאחד עם חברו הותיק סיריוס וגילה את האמת כי פטיגרו היה שומר הסוד של הפוטרים וכי הוא היה המרגל. רמוס וסיריוס תכננו להרוג את פטיגרו, אולם הארי פוטר עצר בעדם והוחלט להסגיר את פטיגרו לידי משרד הקסמים והסוהרסנים.

3

לופין וסיריוס נלחמים

אולם באותו לילה היה ירח מלא, ורמוס, ששכח לקחת את שיקוי האל-זאב, השתנה לצורתו הזאבית. סיריוס נאלץ להפוך לכלב על מנת לרסן את לופין ולהגן על הארי, רון והרמיוני מפניו, ובתוך כל הבלאגן פטיגרו הצליח להימלט. לופין כמעט ותקף את הארי והרמיוני ביער האסור, אך בקביק ההיפוגריף הגן עליהם ועצר בעדו.

התפטרות[]

B3C22M1 Lupin leaving his office and teaching post

לופין עוזב

לאחר אותו לילה סוורוס סנייפ גילה "בטעות" לכולם כי רמוס היה איש זאב, ורמוס הרגיש מחויב להתפטר, על אף שאלבוס דמבלדור לא דרש זאת ממנו. הארי פוטר התחנן בפניו שיישאר ללמד, אולם רמוס כבר קיבל את ההחלטה, והחזיר להארי את מפת הקונדסאים וגלימת ההיעלמות שנשכחה בצריף המצווח.

רמוס דאג להעביר למחליפו, אלאסטור מודי (שהגיע כפי הנראה למתחזה שלו, ברטי קראוץ' הבן), עדכון לגבי החומר שכיסה עם התלמידים לאורך השנה.

מלחמת הקוסמים השנייה (1995-1998)[]

Lupin Grimmauld Place

לופין והארי בכיכר גרימולד

כשהלורד וולדמורט שב לצבור כוח, המחתרת התקבצה מחדש ורמוס מצא את עצמו שוב כחלק ממסדר עוף החול. בתקופת חג המולד, ארתור וויזלי הותקף ע"י נגיני. רמוס ביקר אותו יחד עם הארי, הרמיוני ובני משפחת וויזלי בבית החולים על שם הקדוש מנגו לפציעות ומחלות קוסמים, ולאחר מכן שוחח אם אדם-זאב שהיה מאושפז גם הוא במחלקה. הוא העניק להארי, יחד עם סיריוס, את הספר קסמי מגננה שימושיים ויישומם נגד כוחות האופל כמתנה לחג המולד. לופין, יחד עם טונקס, ליווה את הארי, הרמיוני ובני משפחת ווילי באוטונוס להוגוורטס בסוף חופשת חג המולד.

רמוס גם נכח בשיחה שהתבצעה בין הארי וסיריוס באמצעות אבקת הפלו ועסקה בהתנהגותו של ג'יימס פוטר כלפי סוורוס סנייפ בתקופת נעוריהם, אליה הארי נחשף באמצעות ההגיגית. לופין, כמו סיריוס, הביע את מורת-רוחו כשהארי סיפר להם כי סנייפ הפסיק ללמד אותו הלטת-הכרה.

הפעם, המסדר כלל הילאית אשר הייתה צעירה מדי בכדי להצטרף בגלגולו הראשון. חכמה, אמיצה ומצחיקה, נימפדורה טונקס בעלת השיער הורוד הייתה בת-טיפוחיו של אלאסטור "עין הזעם" מודי, ההילאי הקשוח ביותר מכולם. רמוס, אשר לרוב היה מדוכדך ובודד, היה לראשונה משועשע, לאחר מכן מורשם, ולבסוף שבוי בקסמה של המכשפה הצעירה. הוא מעולם לא התאהב לפני כן. לו היה זה קורה בעת שלום, רמוס כנראה היה עוזב למקום חדש ועבודה חדשה, כך שהוא לא יצטרך לשאת את הכאב הכרוך בצפייה בטונקס מתאהבת בקוסם צעיר ונאה ממטה הילאים, כפי שהוא סבר שיקרה. אולם, הייתה זו שעת מלחמה; שניהם היו נחוצים למסדר עוף החול, ואיש לא ידע מה יביא עמו יום המחר. רמוס הרגיש שהישארותו במקום הייתה מוצדקת, הוא שמר את רגשותיו לעצמו אך בסתר לבו שמח בכל פעם שמישהו ציוות אותו עם טונקס למשימה לילית.

רמוס מעולם לא העלה על דעתו שטונקס יכולה להרגיש אותו הדבר כלפיו מכיוון שהתרגל כל כך להחשיב את עצמו כמצורע ולא ראוי. לילה אחד, בעודם מסתתרים מחוץ לביתו של אוכל מוות ידוע, לאחר שנה של חברות לבבית, טונקס העירה הערה הסתמית על אחד מחברי המסדר ("הוא עדיין נראה טוב נכון? אפילו אחרי אזקבאן".) לפני שהספיק לעצור את עצמו, רמוס השיב במרירות כי הוא מניח שהיא התאהבה בחברו הותיק ("הוא תמיד משיג את הנשים".) בשלב זה, טונקס החלה לפתע להתעצבן. "היית יודע טוב מאוד במי התאהבתי לולא היית עסוק מדי בלרחם על עצמך במקום לשים לב".

תגובתו המיידית של רמוס הייתה אושר כזה שהוא מעולם לא הרגיש לפני כן, אך תחושה זו התרסקה ונמוגה כמעט בבת אחת. הוא תמיד ידע כי הוא לא יוכל להתחתן ולהסתכן בהעברת מצבו המביש והכאוב הלאה. לכן, הוא ניסה להעמיד פנים שהוא אינו מבין את טונקס, אך זה לא עבד עליה כלל. בהיותה נבונה יותר מרמוס, היא הייתה בטוחה שהוא אוהב אותה, אבל שהוא מסרב להודות בכך מתוך אצילות שגויה. על כל פנים, הוא התחמק מסיורים נוספים איתה, בקושי דיבר איתה, והחל להתנדב למשימות המסוכנות ביותר. טונקס הפכה מדוכדכת מאוד, והייתה משוכנעת שלא רק שהאיש שאותו אהבה לעולם לא ירצה לבלות זמן איתה, אלא גם שהוא מעדיף לצעוד אל מותו מאשר להודות ברגשותיו.

הקרב במחלקת המסתורין[]

5

לופין (בין הארי ודמבלדור) בקרב במחלקת המסתורין

מאמר ראשי: הקרב במחלקת המסתורין

ב-18 ביוני 1996 רמוס לחם בקרב במחלקת המסתורין, והיה אחד משלושת הקוסמים היחידים שיצאו מהקרב ללא פגע (לצד הארי פוטר ואלבוס דמבלדור). במהלך אותו קרב רמוס היה עד למותו של חברו הקרוב סיריוס. הוא הצליח אך בקושי להחזיק את הארי, שנאנק בכאב ולא האמין שסיריוס הלך.

בסוף יוני באותה השנה רמוס, יחד עם טונקס, מודי והוויזלים, התעמת עם הדרסלים בתחנת קינגס קרוס בשל היחס שלהם להארי.

ירידה למחתרת[]

לאחר שאיבד את חברו האחרון מבית הספר במהלך הקרב , יצרו להרס-העצמי של רמוס הלך והתגבר. טונקס יכלה רק לצפות מהצד בייאוש כאשר הוא התנדב לרגל למען המסדר ועבר לחיות בקר באנשי-זאב נוספים בניסיון לשכנע אותם לתמוך בדמבלדור.

ביולי 1996 רמוס נכח ביום הולדתו ה-16 של הארי, וסיפר על תקיפות הסוהרסנים ומותו של איגור קרקרוף.

במהלך חופשת חג המולד הארי סיפר לרמוס ולארתור וויזלי על שיחה ששמע בין סוורוס סנייפ ודראקו מאלפוי. לופין הביע את אמונו בדמבלדור, שהאמין בסנייפ וביקש מהארי שלא לאפשר לרגשותיו כלפי סנייפ להשפיע על שיקול דעתו.

הקרב במגדל האסטרונומיה[]

מאמר ראשי: הקרב במגדל האסטרונומיה

במהלך אביב 1997, רמוס לחם בקרב במגדל האסטרונומיה מול אוכלי המוות שפלשו להוגוורטס. במהלך אותו קרב, רמוס איבד אדם נוסף שאותו אהב: אלבוס דמבלדור. דמבלדור היה מוערץ על ידי כל אחד מחברי המסדר, אבל בעבור רמוס, הוא ייצג סוג של אדיבות, סובלנות והבנה שהוא לא קיבל מאף אדם אחר בעולם, מלבד הוריו ושלושת חבריו הטובים, והוא היה האדם היחיד אי פעם שהציע לרמוס משרה נורמלית בקהילת הקוסמים.

לאחר אותו קרב עקוב מדם, ובהשראת הצהרתה של פלר דלאקור על אהבתה הבלתי-פוסקת לביל וויזלי, אשר ננשך ע"י גרייבק, טונקס הצהירה גם היא באומץ ובריש גלי על רגשותיה כלפי רמוס, אשר נאלץ להודות באהבתו אליה.

נישואים[]

התחתן עם נימפדורה טונקס ואחר כך נולד להם בן: טד (טדי) לופין

קרב שבעת הפוטרים[]

מאמר ראשי: קרב שבעת הפוטרים

"הארי, תקופת הפירוק מנשק תמה! האנשים האלה מנסים לתפוס אותך ולהרוג אותך! לפחות תשתק אותם אם אינך מוכן להרוג!"
—רמוס להארי לאחר שהפגין את רחמיו בקרב שבעת הפוטרים.[src]

ב-27 ביולי 1997 רמוס השתתף במבצע להעברתו של הארי פוטר מדרך פריווט מספר 4, לפני שיגיע לגיל בגרות וההגנה הקסומה שהעניקה לו אמו תפוג. רמוס הצטוות לג'ורג' וויזלי, אשר שתה שיקוי פולימיצי והתחזה להארי. במהלך הקרב רדפו אחריהם לפחות שלושים אוכלי-מוות, וג'ורג' נפגע בטעות מקללת סקטומסמפרה שנורתה ע"י סוורוס סנייפ (בדיעבד התברר כי סנייפ כיוון לאוכל מוות אשר כיוון את שרביטו אל גבו של רמוס). לופין לא הצליח להתנקם בסנייפ, שכן הוא בעיקר ניסה לדאוג שג'ורג' לא ייפול מהמטאטא, כיוון שהוא איבד כמות גדולה של דם.

רמוס וג'ורג' הצליחו להגיע בבטחה למחילה. אולם ג'ורג' איבד את אוזנו. כשהגיע למחילה, רמוס בדק את הארי ווידא שהארי לא היה מתחזה וכן היה מודאג מאוד מכך שטונקס ורון התעכבו. לאחר שגילו על מותו של אלאסטור מודי, עלתה הסברה כי אחד מהחברים בגד והלשין. הארי הביע את אמונו המלא בכל אחד מהנוכחים בחדר, אולם רמוס הסתייג והזכיר כי ג'יימס מת כתוצאה מאמון באדם הלא-נכון.

החתונה של ביל ופלר[]

רמוס נכח במסיבת יום הולדתו ה-17 של הארי, אולם עזב את המחילה כשרופוס סקרימג'ר הגיע למקום. רמוס וטונקס נכחו יחד בחתונה של ביל ופלר שהתרחשה למחרת, ונלחמו מול אוכלי המוות שתקפו את המחילה.

במנוסה[]

"אתה לא מבין מה עוללתי לאשתי ולבני שעוד לא נולד? לא הייתי צריך להתחתן איתה, הפכתי אותה למנודה! והילד– הילד... יצורים מהסוג שלי לא מתרבים בדרך כלל! הוא יצא כמוני, אני משוכנע בכך – ואיך אוכל לסלוח לעצמי, כשאני ביודעין הסתכנתי בלהוריש את המחלה שלי לילד שלא עשה כלום? ואם, בדרך נס, הוא לא ייצא כמוני, מצבו יהיה יותר טוב, עשרות מונים יותר טוב, בלי אבא שבגללו צריך תמיד להתבייש!"
—רמוס על הריונה של טונקס.[src]

רמוס סבל מייסורי מצפון עמוקים כאשר גילה כי טונקס בהריון וחשש מאוד שבנו יצא גם הוא איש זאב. הוא ביקר את הארי, רון והרמיוני בכיכר גרימולד מספר 12 והציע לעזור להם לחפש את ההורקרוקסים. עם זאת, הארי דחה אותו, כינה אותו פחדן וגער בו על כך שהוא בכלל שוקל להשאיר את אשתו ההרה לבדה. חילופי הדברים התפתחו לריב ורמוס עזב את הבית נסער.

הפעם הבאה שהשלישייה שמעו על גורלו של רמוס הייתה במבט לפוטר, בה הוא התארח כ"רומולוס". במהלך דבריו בתכנית, רמוס רמז להארי כי הוא חזר לטונקס, וציין כי האינטואיציות של הארי לרוב מתבררות כנכונות.

רמוס נכח בלידת בנו, אשר קיבל את השם טדי רמוס לופין רמוס ביקש מהארי להיות הסנדק של טדי.

הקרב על הוגוורטס[]

Remus Lupin & Nymphadora Tonks Deceased

מאמר ראשי: הקרב על הוגוורטס

נימפדורה טונקס: "ראית את רמוס?"
אברפורת' דמבלדור: "הוא נלחם עם דולוחוב, לא ראיתי אותו מאז!"
— תיאור.[מקור]

רמוס נמנה בין חברי המסדר הרבים אשר נענו לקריאתו של נוויל לונגבוטום ונרתמו לקרב על הוגוורטס. רמוס, יחד עם קינגסלי שאקלבולט וארתור וויזלי, ארגן קבוצה של אנשים אשר יגנו על חזית בית הספר מפני אוכלי המוות. רמוס סיכן בתחילה עם טונקס שהיא תישאר יחד עם בנם, אולם בסופו של דבר היא הגיע להוגוורטס ונלחמה לצד בעלה, בטענה כי היא לא יכלה לשאת את העובדה שהוא יילחם בלעדיה.

טונקס השאירה את טדי אצל אמה והגיעה להוגוורטס, שם נאמר לה כי רמוס נלחם מול אנטונין דולוחוב. רמוס כבר לא היה בשיא כושרו כשהצטרף לקרב. חודשים רבים של חוסר פעילות, אשר במהלכם השתמש בעיקר בכשפי הסתרה והגנה, הקהו את מיומנות הלחימה שלו, וכאשר הוא נאלץ להתמודד מול לוחם ברמתו של דולוחוב, כעת קטלני לאחר חודשים של מסע הריגות ופציעות, תגובותיו של רמוס היו איטיות מדי.

לאחר מותו[]

"גם אני מצטער... מצטער שלעולם לא אכיר אותו... אבל הוא ידע מדוע מתתי ואני מקווה שהוא יבין."
—מילות הפרידה של לופין מהארי.[src]

במהלך הפסקה קצרה בקרב, גופותיהם של רמוס וטונקס הוצבו זה לצד זו באולם הגדול ופניו של רמוס מתוארים כבעלי הבעה שלווה. בשלב מאוחר יותר, כשהארי בא להקריב את עצמו בפני וולדמורט, הוא השתמש באבן האוב וזימן, בין השאר, גם את רמוס. רמוס הביע את תקוותו שהארי ידאג לבנו, הצטער על כך שלא יזכה להכיר אותו בעצמו, אך גם מצא נחמה בכך שבנו ידע מדוע הוא נפטר – הוא ניסה לבנות עולם שבו בנו יוכל לחיות חיים מאושרים יותר.

לאחר מותו רמוס קיבל אות מסדר מרלין, דרגה ראשונה, והיה אדם-הזאב הראשון אי פעם שזכה לכבוד הנ"ל. חייו ומותו היוו דוגמה ושיחקו תפקיד חשוב בשינוי הסטיגמה על אנשי זאב בקרב קהילת הקוסמים.

מראה חיצוני[]

1118full-harry-potter-and-the-prisoner-of-azkaban-screenshot
"הזר לבש גלימת קוסמים מרופטת למדי, אשר חוברה בטלאים בכמה מקומות. הוא נראה חולה ומותש. על אף שהיה די צעיר, שיערו בצבע חום בהיר האפיר."
—תיאור.[src]

רמוס מתואר כבעל פנים חיוורים אשר ניכרו בהם קמטים, ושיער חום בהיר, אשר בשנות השלושים לחייו, הלך והאפיר. הקמטים על פניו ושיערו המאפיר היו כתוצאה מהמתח הרב שעבר על גופו בכל ירח מלא. בגדיו היו תמיד מרופטים ומלאים בטלאים, ככל הנראה בשל חוסר יכולתו למצוא עבודה כאיש-זאב ולקבל שכר הגון.

בשנת 1993 לרמוס היה שפם דק, ומשנת 1995 ואילך הוא גידל זקן מדובלל. על פניו ניכרו צלקות, אשר כפי הנראה נוצרו במהלך נשיכתו ע"י פנריר גרייבק ולעולם לא יחלימו (לאור הערתו של רמוס על פציעתו של ביל וויזלי). עם זאת, כשהופיע לאחר מותו באמצעות אבן האוב, פגמיו תוקנו, והוא תואר כ-"צעיר יותר, פחות מרופט, ושיערו היה סמיך וכהה יותר".

בצורתו הזאבית לופין היה זאב גדול, בעל פרווה אפורה, וההבדלים היחידים במראה בינו לבין זאב רגיל היו חוטם קצר יותר, עיניים אנושיות יותר וזנב מעוגל.

אישיותו ותכונותיו[]

"'תן חמישה סימנים מזהים של זאב-אדם'. שאלה מצוינת [...] אחת: הוא יושב בכיסא שלי. שתיים: הוא לבוש בבגדים שלי. שלוש: שמו רמוס לופין."
—רמוס לאחר בחינות הבגרות.[src]

רמוס מתואר כאדם רחום, אינטיליגנט, סובלני, שקט, מתחשב, אמיץ וטוב-לב. על אף שסבל מדעות קדומות בשל מצבו הרפואי במשך מרבית חייו, הוא לרוב הצליח לראות את הטוב שבאנשים והיה סלחני במיוחד. הוא הצליח לנהל שיחה מתורבתת גם עם אלו שלא הסתדר עמם היטב.

Lupin1

לופין מלמד שיקויים

לרמוס גם היה חוש הומור מפותח, ובנעוריו הוא נמנה בין חברי הקונדסאים. עם זאת, בניגוד לחבריו, הוא מעולם לא נהג בבריונות, לרוב תפקד כבוגר וכאחראי בקבוצה וכן בשנתו החמישית מונה למדריך.

רמוס ניחן ברגישות בולטת לסביבתו, ופעמים רבות הצליח לאמוד את תחושות הסובבים אותו. תכונה זו בולטת במיוחד במפגשיו עם הארי פוטר, כאשר זיהה כי הארי פחד שרמוס חשב שהוא לא מספיק חזק דיו כדי להתמודד עם הבוגארט. רמוס נחשב למורה מצוין, בעל כישרון טבעי למקצוע והבנה מעמיקה בתלמידיו. הוא לרוב נמשך לאנדרדוג, ואכן נוויל לונגבוטום נהנה מתמיכתו ועידודו של לופין.

בהתאם להיותו בן גריפינדור, לופין ניחן באומץ לב, הוא לחם בלא מעט קרבות וכן נמנה בין אותם בודדים אשר אמרו את שמו המלא של וולדמורט. עם זאת, הוא סבל גם מפחד מדחייה ומאשמה בשל מצבו הרפואי, אשר לא אחת גרמו לו לסגת או לשנות את דרך פעולתו. רמוס אף קרא לעצמו פחדן כאשר התייחס לכך שלא היה לו האומץ לספר לדמבלדור ששאר הקונדסאים למדו להפוך לאנימאגים, שכן הוא חשש לאבד את אמונו של דמבלדור, אשר היה חשוב לו מאוד. ידידותו עם ג'יימס וסיריוס אף מנעה ממנו לפעול ולעמוד מולם כשהתנהגו בבריונות בזמנם בהוגוורטס, דבר שעליו רמוס התחרט בבגרותו. רמוס אף הואשם בפחדנות ע"י הארי כאשר נטש את אשתו טונקס בהיותה בהיריון בשל תחושות האשמה שאפפו אותו, אולם לבסוף הוא התעשת והתאחד עם טונקס.

"בשעה הזאת מחר יתחילו להגיע ינשופים מהורים מודאגים – הם לא ירצו שאדם-זאב ילמד את ילדיהם, הארי. ואחרי אתמול בלילה, אני מסכים איתם. הייתי עלול לנשוך כל אחד מכם... אסור שזה יקרה שוב."
—רמוס לאחר התפטרותו ב-1994.[src]

לופין התבייש עמוקות במצבו הרפואי, לא אהב את צורת הפטרונוס שלו ובאופן כללי נגעל מכל הדברים אשר הזכירו לו את מחלתו הזאבית. הוא נהג להשתמש בפטרונוס לא מוגשם, בעיקר בנוכחותם של אנשים אחרים על מנת להימנע מדעות קדומות. הבוגארט שלו לבש צורה של ירח מלא, מה שמשקף את תחושות החרדה והאשמה סביב מצבו.

ביחס לרוחו התחרותית יותר של סיריוס, רמוס היה יותר שלו, מאופק ונכון להתפשר על אף היותו איש זאב.

יכולותיו[]

Lupin's boggart
"אתה המורה הטוב ביותר להתגוננות מפני כוחות האופל שאי פעם היה לנו!"
—הארי פוטר.[src]
  • התגוננות מפני כוחות האופל: רמוס מונה למורה להתגוננות מפני כוחות האופל בשנת הלימודים 1993-1994 בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ולכן סביר להניח כי הצטיין במקצוע. לופין נחשב למורה אהוב ומוכשר, והצטיין במיוחד בהתגוננות מפני יצורי אופל כגון אדומי ראש, גרינדילואים, קאפות, ערפדים ובוגארטים. לופין גם היה מיומן בזימון פטרונוסים, הוא ידע להפיק פטרונוס מוגשם אולם לרוב הפיק פטרונוס לא-מוגשם על מנת לא לחשוף את צורתו. הוא לימד את הארי פוטר כיצד להפיק פטרונוס ולהתמודד עם סוהרסנים.
  • קסמי לחימה: רמוס היה מיומן בקסמי לחימה, הוא לחם בקרב במחלקת המסתורין, בקרב במגדל האסטרונומיה, בקרב שבעת הפוטרים וכן בקרב על הוגוורטס. רמוס מצא את מותו בקרב על הוגוורטס, כאשר נלחם מול אנטונין דולוחוב, לאחר חודשים ארוכים בהם עסק בעיקר בקסמי התגוננות כשהיה במסתור.
  • לחשים: רמוס היה מוכשר במיוחד בלחשים ויחד עם חבריו הקונדסאים יצר את מפת הקונדסאים, אשר המשיכה לתפקד גם לאחר מותם של כל אחד מיצרניה. כמו כן רמוס ידע לזמן פטרונוס, אשר נחשב ללחש מתקדם במיוחד ואף לשלוט ולבחור בעצמו האם לזמן פטרונוס מוגשם או לא מוגשם.
  • קסמי ריפוי: רמוס ידע להשתמש בקסמי ריפוי, ב-1994 הוא השתמש בלחש על מנת לחבוש את רגלו השבורה של רון וויזלי.
  • שינויי-צורה: רמוס היה מיומן בשינויי צורה, הוא הצליח לחשוף את צורתו האמיתית של פיטר פטיגרו (אשר היה בצורת האנימאגוס שלו) וכן ידע להשתמש בקסמי בריאה, כאשר יצר שלשלאות על מנת לכבול את פטיגרו, אשר נחשבים לענף מורכב במיוחד בשינויי-צורה.
  • תעופה: רמוס כנראה ניחן ביכולת תעופה מרשימה שכן הוא נמנה בין חברי חיל המשמר אשר ליוו את הארי פוטר בתעופה מדרך פריווט מספר 4 לכיכר גרימולד מספר 12, וכן לקח חלק בקרב שבעת הפוטרים והצליח להביא את ג'ורג' וויזלי, אשר נפגע קשות מקללה, בחזרה בבטחה, בעודם טסים באוויר.

מערכות יחסים[]

משפחה[]

נימפדורה טונקס[]

Tonks Lupin

לופין מאוהב נואשות בטונקס שצעירה ממנו באיזה 60 שנה

נימפדורה טונקס: "גם לי לא אכפת, לא אכפת לי! אמרתי לך מיליון פעמים [...]"
רמוס לופין: "ואני אמרתי לך מליון פעמים, שאני גם זקן מדי בשבילך, גם עני מדי... גם מסוכן מדי..."
— רמוס וטונקס.[מקור]

רמוס וטונקס הכירו במהלך מלחמת הקוסמים השנייה במסגרת מסדר עוף החול. רמוס, אשר לרוב היה מדוכדך ובודד, היה לראשונה משועשע, לאחר מכן מורשם, ולבסוף שבוי בקסמה של המכשפה הצעירה. הוא מעולם לא התאהב לפני כן. לו היה זה קורה בעת שלום, רמוס כנראה היה עוזב למקום חדש ועבודה חדשה, כך שהוא לא יצטרך לשאת את הכאב הכרוך בצפייה בטונקס מתאהבת בקוסם צעיר ונאה ממטה הילאים, כפי שהוא סבר שיקרה. אולם, הייתה זו שעת מלחמה; שניהם היו נחוצים למסדר עוף החול, ואיש לא ידע מה יביא עמו יום המחר. רמוס הרגיש שהישארותו במקום הייתה מוצדקת, הוא שמר את רגשותיו לעצמו אך בסתר לבו שמח בכל פעם שמישהו ציוות אותו עם טונקס למשימה לילית. [2]

רמוס מעולם לא העלה על דעתו שטונקס יכולה להרגיש אותו הדבר כלפיו מכיוון שהתרגל כל כך להחשיב את עצמו כמצורע ולא ראוי. לילה אחד, בעודם מסתתרים מחוץ לביתו של אוכל מוות ידוע, לאחר שנה של חברות לבבית, טונקס העירה הערה הסתמית על אחד מחברי המסדר ("הוא עדיין נראה טוב נכון? אפילו אחרי אזקבאן".) לפני שהספיק לעצור את עצמו, רמוס השיב במרירות כי הוא מניח שהיא התאהבה בחברו הותיק ("הוא תמיד משיג את הנשים".) בשלב זה, טונקס החלה לפתע להתעצבן. "היית יודע טוב מאוד במי התאהבתי לולא היית עסוק מדי בלרחם על עצמך במקום לשים לב". [2]

תגובתו המיידית של רמוס הייתה אושר כזה שהוא מעולם לא הרגיש לפני כן, אך תחושה זו התרסקה ונמוגה כמעט בבת אחת. הוא תמיד ידע כי הוא לא יוכל להתחתן ולהסתכן בהעברת מצבו המביש והכאוב הלאה. לכן, הוא ניסה להעמיד פנים שהוא אינו מבין את טונקס, אך זה לא עבד עליה כלל. בהיותה נבונה יותר מרמוס, היא הייתה בטוחה שהוא אוהב אותה, אבל שהוא מסרב להודות בכך מתוך אצילות שגויה. על כל פנים, הוא התחמק מסיורים נוספים איתה, בקושי דיבר איתה, והחל להתנדב למשימות המסוכנות ביותר. טונקס הפכה מדוכדכת מאוד, והייתה משוכנעת שלא רק שהאיש שאותו אהבה לעולם לא ירצה לבלות זמן איתה, אלא גם שהוא מעדיף לצעוד אל מותו מאשר להודות ברגשותיו. [2]

לאחר אותו קרב עקוב מדם, ובהשראת הצהרתה של פלר דלאקור על אהבתה הבלתי-פוסקת לביל וויזלי, אשר ננשך ע"י גרייבק, טונקס הצהירה גם היא באומץ ובריש גלי על רגשותיה כלפי רמוס, אשר נאלץ להודות באהבתו אליה. על אף ספקותיו המתמשכים כי הוא פועל באנוכיות, רמוס התחתן עם טונקס בחתונה שקטה בצפון סקוטלנד, לה היו עדים מספר קוסמים מהפונדק המקומי. הוא המשיך לחשוש שהסטיגמה הדבוקה אליו תשפיע על אשתו ולא רצה לעשות פסטיבל סביב האיחוד שלהם; מצב רוחו נע בקביעות בין שמחה גדולה שהוא התחתן עם אשת חלומותיו לבין אימה ופחד מהעתיד לבוא. [2]

רמוס סבל מייסורי מצפון עמוקים כאשר גילה כי טונקס בהריון וחשש מאוד שבנו יצא גם הוא איש זאב. הוא עזב את טונקס לתקופה קצרה אולם הארי פוטר שכנע אותו לחזור. רמוס וטונקס נרצחו שניהם בקרב על הוגוורטס, מותירים מאחוריהם את בנם טדי לטיפולה של סבתו, אנדרומדה טונקס.

טדי לופין[]

טדי נולד ב-1998 ונקרא על שם אביה המנוח של טונקס, אדוארד "טד". כשטונקס הייתה בהריון עם טדי, רמוס עזב אותם לתקופה קצרה, מכיוון שהרגיש אשם וחשש שהעביר לבנו את מחלת הליקנתרופיה, אולם בסופו של דבר חזר לטפל באשתו ובנו.

טדי, למרבה הקלתו של רמוס, לא ירש את הליקנתרופיה של אביו אלא היה מטאמורפמאגוס כמו אמו. הארי פוטר מונה לסנדקו של טדי ולאחריו שהתייתם מהוריו בקרב על הוגוורטס הוא גדל אצל סבתו אנדרומדה. כשרמוס הופיע שוב בפני הארי פוטר באמצעות אבן האוב הוא הביע את צערו על כך שלא יזכה להכיר את בנו אך התנחם בכך שהוא משאיר אחריו עולם טוב יותר.

הקונדסאים[]

Marauders1997

החברים היחידים שלו- משמאל פטיגרו , לופין, גיימס וסיריוס

"בפעם הראשונה בחיי, היו לי חברים, שלושה חברים נהדרים... פחדתי מאוד שהם ינטשו אותי ברגע שיגלו מה אני. אבל כמובן הם, כמוך, הרמיוני, גילו את האמת... והם לא נטשו אותי כלל. במקום זאת, הם עשו משהו שלא רק הפך את השינוי שלי לנסבל, אלא לתקופה היפה ביותר בחיי. הם הפכו לאנימאגים."
—לופין על הקונדסאים.[src]

כתלמיד בהוגוורטס, רמוס התיידד עם ג'יימס פוטר, סיריוס בלק ופיטר פטיגרו. בשנתם השנייה חבריו של רמוס גילו שהוא איש זאב. במקום לנטוש אותו, כפי שעשו רבים באוכלוסיית הקוסמים, הם לימדו את עצמם להפוך לאנימאגים בשנתם החמישית, כך שיוכלו לארח לרמוס חברה בעת השינוי שלו וכך למנוע ממנו לפגוע בעצמו. מכיוון שהיה אסיר תודה כלפי חבריו הוא העלים עין כאשר עשו מעשים שאליהם פחות התחבר, כגון התנהגותם הבריונית כלפי סוורוס סנייפ. על אף שהיה מדריך, הוא לא ריסן את חבריו או ניסה לעצור אותם כשהציקו לסנייפ. על אף שהיה האחראי יותר בחבורה, רמוס ניחן גם הוא בחוש שובבות ולקח חלק ביצירת מפת הקונדסאים.

בשלב מסוים בחייהם הבוגרים, הצטרפו ארבעת הקונדסאים למסדר עוף החול. סיריוס, שחשד כי רמוס מרגל, לא סיפר לו שהחליף עם פטיגרו כשומר הסוד של לילי וג'יימס, ולכן רמוס האמין כי סיריוס היה זה שבגד בפוטרים. רמוס גילה את האמת על סיריוס לאחר שזה ברח מאזקבאן ב-1993, והשניים שבו להיות חברים. הם תכננו לנקום את מותם של הפוטרים ולחסל את פטיגרו, אולם הארי פוטר עצר בעדם.

סוורוס סנייפ[]

רמוס לופין: "בסופו של דבר זה מסתכם בהאם אתה סומך על כושר השיפוט של דמבלדור. אני כן; לכן, אני בוטח בסוורוס."
הארי פוטר: "אבל דמבלדור יכול לטעות. הוא אומר את זה בעצמו. ואתה – אתה באמת מחבב את סנייפ?"
רמוס לופין: "איני מחבב או לא מחבב את סווורוס... לעולם לא נהיה חברים קרובים, כנראה, אחרי כל מה שקרה בין סוורוס וגיימס וסיריוס, יש שם יותר מדי מרירות. אבל אני לא שוכח שבשנה שלימדתי בהוגוורטס, סוורוס הכין לי את שיקוי האל-זאב כל חודש, ורקח אותו למופת, כך שלא נאלצתי לסבול כפי שבדרך כלל הייתי סובל בירח מלא... עליי להיות אסיר תודה. "
— רמוס על סוורוס סנייפ.[מקור]

על שרמוס מעולם לא היה חבר של סנייפ, הוא לא התייחס אליו באכזריות ולא הצטרף לחבריו בהתנהגותם הבריונית כלפי סנייפ. ייתכן כי הזדהה עם סנייפ הבודד, שכן רמוס תמיד חשש גם הוא להישאר לבדו לאור מצבו הרפואי. בשלב מאוחר יותר בחייו הבוגרים רמוס אמר כי הוא מתחרט עמוקות על כך שלא עשה דבר על מנת למנוע את התנהגותם של חבריו.

בשלב מסוים בשנתם החמישית, סנייפ ראה את מדאם פומפרי מלווה את רמוס למעבר הסודי שבערבה המפליקה בליל ירח מלא. סיריוס חשב שיהיה זה רעיון משעשע לגלות לסנייפ כדי להיכנס לערבה המפליקה. סנייפ החליט לעקוב אחרי רמוס, אולם ג'יימס הגיע בזמן לפני שרמוס יכל להתנפל על סנייפ ולפגוע בו. דמבלדור אסר על סנייפ לספר לאחרים על מצבו הרפואי של רמוס, ומאז סנייפ נטר טינה לקונדסאים על כך שסיכנו את חייו ויצאו עם ידיהם על העליונה.

כאנשים בוגרים, רמוס וסנייפ נהגו בנימוס אחד כלפי השני, בעיקר מצדו של רמוס. על אף שלא שררה בין השניים חברות, רמוס היה אסיר תודה כלפי סנייפ על כך שרקח לו את שיקוי האל-זאב מדי חודש בתקופת שהותו בהוגוורטס כמורה. עם זאת, סנייפ לא חיבב את רמוס, הוא האמין כי רמוס היה חלק מהתעלול שרקח סיריוס בצעירותם, קינא ברמוס על כך שהשיג את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל, וחשד כי רמוס עזר לסיריוס להיכנס לטירה. סנייפ גם ניסה לשתול רמזים אודות מצבו הרפואי של רמוס, בתקווה שאחד התלמידים יגלה כי הוא איש זאב (כפי שאכן עשתה הרמיוני). הוא היה נחוש לראות את רמוס נענש לצד סיריוס ולאחר שסיריוס הצליח לברוח סנייפ סיפר לכולם בארוחת הבוקר על מצבו הרפואי של רמוס.

על אף כל זאת, רמוס בטח סנייפ והאמין בנאמנותו למסדר עוף החול. הוא עודד את הארי פוטר להמשיך בשיעורי הלטת-הכרה עם סנייפ, והיה המום כשגילה כי סנייפ רצח את דמבלדור. במהלך קרב שבעת הפוטרים סנייפ ניסה לשלוח קללת סקטומסמפרה אל עבר אחד מאוכלי המוות אך פגע בטעות בג'ורג' וויזלי, שעף יחד עם רמוס. רמוס מת בעודו מאמין כי סנייפ היה לצדו של וולדמורט.

לילי אוונס[]

רמוס פגש את לילי אוונס במהלך תקופת לימודיו בהוגוורטס. בצעירותה, לילי לא חיבבה את ג'יימס וסיריוס בשל התנהגותם הבריונית והשחצנית, אולם ייתכן כי יחסיה עם רמוס היו חיוביים יותר שכן הוא היה האחראי והבוגר יותר שבחבורתם. עם זאת, ייתכן כי כעסה עליו על כך שלא נקט עמדה והתנגד לחבריו, אך לופין התאהב בה נואשות והציע לה בשנת הלימודים השישית וכמובן שהיא אמרה לו "אמן יאכל אותך "התמנון הענק""

לאחר הוגוורטס, לילי נישאה לג'יימס וסביר להניח כי רמוס נכח בחתונתם. רמוס ולילי לחמו שניהם לצד מסדר עוף החול במלחמת הקוסמים הראשונה ורמוס היה הרוס כששמע על מותם של לילי וג'יימס.

הארי פוטר[]

"מולי, את לא היחידה בשולחן הזה שדואגת להארי."
—רמוס על הארי.[src]

רמוס פגש לראשונה את הארי כאשר הציל אותו מפני הסוהרסנים ברכבת ההוגוורטס אקספרס ב-1993. הוא לימד את הארי התגוננות מפני כוחות האופל ובמהרה הפך למורה האהוב עליו. השניים התקרבו מאוד, במיוחד בשיעורים הפרטיים שהעניק רמוס להארי בהפקת פטרונוסים. רמוס גם הגן על הארי מפני סנייפ וחילץ אותו מצרה, וכן החזיר לו את מפת הקונדסאים לאחר שהתפטר מהוגוורטס. הארי אהב וכיבד את רמוס גם לאחר שגילה על היותו איש-זאב. רמוס פגש את הארי מספר פעמים נוספות במסגרת מסדר עוף החול ב-1995. הוא ניחם את הארי לאחר מותו של סיריוס וייעץ לו מספר פעמים.

הארי: "רק – שאני אבין. אתה רוצה לעזוב את טונקס ולהשאיר אותה אצל ההורים שלה ולברוח איתנו?"
רמוס: "היא תהיה בטוחה שם, הם יטפלו בה. הארי, אני בטוח שג'יימס היה רוצה שאני אשאר איתך."
הארי: "טוב, אני לא. למען האמת, אני די בטוח שאבא שלי היה רוצה לדעת למה אתה לא נשאר עם הילד שלך."
— ויכוח בין הארי לרמוס.[מקור]

המחלוקת העמוקה היחידה ששררה בין הארי לרמוס התחוללה במהלך מלחמת הקוסמים השנייה, כאשר הארי דחה את הצעתו של רמוס לבוא איתו לציד ההורקרוקסים במקום לטפל בטונקס ההריונית. הארי כעס על הצעתו של רמוס והטיח בו כי הוא פחדן וחסר אחריות לנטוש כך את אשתו ובנו שעוד לא נולד. רמוס, בזעם שלא אופייני לו, עזב את כיכר גרימולד מספר 12 בסערה ומצא מחסה בפינת הקלחת הרותחת, שם ישב לשתות ולכעוס. עם זאת, לאחר מספר שעות של הרהורים רמוס נאלץ להשלים עם העובדה שהארי צודק. לילי וג'יימס נשארו עם הארי עד מותם. הוריו שלו הקריבו את ביטחונם על מנת לשמור על משפחתם מאוחדת. כשטדי נולד, רמוס ביקש מהארי להיות סנדק ולאחר מותו של רמוס הארי שיחק תפקיד חשוב בחייו של טדי.

הארי השתמש באבן האוב וזימן את רמוס לאחר מותו, מה שמעיד על הקשר הקרוב ביניהם. כמו כן, בעותק של הארי של חיות הפלא והיכן למצוא אותן הארי רשם מתחת למידע על אנשי הזאב ש"אינם כולם רעים", מה שמעיד על כך שלהארי לא היה אכפת שרמוס אדם-זאב.

הרמיוני גריינג'ר ורון וויזלי[]

הרמיוני גריינג'ר: "הארי! איך יכולת?"
רון וויזלי: "לא היית צריך להגיד את זה ללופין."
— רון והרמיוני לאחר הריב בין הארי לרמוס.[מקור]

רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר נמנו בין התלמידים שהתרשמו מאוד מלופין כשלימד אותם התגוננות מפני כוחות האופל בשנתם השלישית. הרמיוני גילתה די מהר כי רמוס הוא איש-זאב אולם שמרה זאת לעצמה ולא סיפרה על כך לאיש שכן כפי הנראה היא לא החזיקה בדעות קדומות על אנשי זאב וידעה מה יכולה לעולל הידיעה אודות מצבו הרפואי של רמוס. על אף שבתחילה רון נרתע מהגילוי אודות היותו של רמוס אדם זאב, הוא המשיך להעריך ולכבד אותו. רמוס חיבב את השניים והתרשם במיוחד מחכמתה של הרמיוני. ניכר כי רון והרמיוני בטחו ברמוס, שכן הם הורידו את שרביטיהם מיד כשהגיע לבקר אותם בכיכר גרימולד (על כך לופין נזף בהם, שכן "בתור המורה הקודם שלהם להתגוננות מפני כוחות האופל", היה עליהם לנהוג במשנה זהירות). הם גם התנגדו לאופן שבו הארי צעק על לופין, על אף שהסכימו במידה מסוימת עם עמדתו של הארי.

אלבוס דמבלדור[]

"ובנימה יותר משמחת, אני שמח לקבל את פניהם של שני מורים שיצטרפו לשורותינו השנה. הראשון, פרופסור לופין, אשר הסכים בטובו לקחת את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל."
אלבוס דמבלדור.[src]

רמוס נמנה בין מעריציו ותומכיו הרבים של דמבלדור. דמבלדור קיבל את רמוס לבית הספר על אף היותו איש זאב, והתעלם מהסטיגמה אשר אפפה קוסמים במצבו. אלבוס, אז מנהל הוגוורטס, הגיע באופן אישי לבית משפחת לופין על מנת להזמין את רמוס להצטרף לבית הספר. היה זה דמבלדור שהצליח ליצור אמצעי זהירות מיוחדים על מנת להבטיח כי רמוס יוכל ללמוד בהוגוורטס כשאר התלמידים וכן דאג לשמור על סודיות מצבו הרפואי. [2]

כאשר סנייפ גילה על מצבו של רמוס, דמבלדור השביע אותו לשמור על כך בסוד. רמוס ציין כי אמונו של דמבלדור בו היה הדבר החשוב לו ביותר, שכן הוא היה בין הבודדים אשר קיבלו אותו חרף מצבו הרפואי, ולכן הרגיש אשם מאוד בכך שאפשר לחבריו להפוך לאנימאגוסים לא רשומים ולהסתובב באופן חופשי בלילות. עם זאת, לאחר שגילה על חפותו של סיריוס, דמבלדור סלח לרמוס על כך ששיתף פעולה עם חברו משכבר הימים.

דמבלדור הוא זה שהציע לרמוס את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל והיה הראשון שאפשר לרמוס לעבוד בעבור תשלום ראוי חרף מצבו. הוא אף דאג לכך שסנייפ ירקח בעבור רמוס את שיקוי האל-זאב ובכך הקל משמעותית על מצבו. [2]

ניכר כי השניים בטחו אחד בשני, שניהם לחמו יחד במסדר עוף החול וכן רמוס ציין כי הוא בוטח בסנייפ מכיוון שהוא בוטח בדמבלדור.

משפחת וויזלי[]

רמוס היה בקשר ידידותי עם משפחת וויזלי. הוא הכיר את ארתור כשלחמו יחד לצד המסדר במלחמת הקוסמים הראשונה, והתאחדו שוב במלחמת הקוסמים השנייה. רמוס נלחם לצד בני משפחת וויזלי במהלך קרב שבעת הפוטרים, והיה בצמד עם ג'ורג' וויזלי. כאשר ג'ורג' נפגע מקללה, רמוס הצליח להציל את שניהם ולהביא את ג'ורג' בבטחה למחילה.

רמוס גר יחד עם בני משפחת וויזלי במשך תקופה מסוימת ב-1995 בכיכר גרימולד מספר 12. הוא הסכים עם מולי שלא לספר להארי הכל אודות מסדר עוף החול, אולם כאשר התנהל ויכוח בין סיריוס למולי, הוא לא צידד באף אחד.

נראה כי רמוס היה מיודד עם ביל, והשניים יצאו לחפש את גופתו של אלאסטור מודי לאחר קרב שבעת הפוטרים. לאחר מותו של רמוס, נראה כי בנו טדי פיתח עניין רומנטי בויקטואר, ביתם של ביל ופלר.

נראה כי רמוס חיבב את פרד וג'ורג'. הוא לימד אותם בשנתם החמישית בהוגוורטס וכן התארח לצדם במשדר המבט לפוטר ב-1997.

רמוס היה מיודד גם עם ג'יני, הוא פגש אותה לראשונה בהוגוורטס אקספרס. הוא נתן לה שוקולד על מנת שתתאושש ממתקפת הסוהרסנים והיא ציינה מאוחר יותר כי הוא היה אחד המורים האהובים עליה בהוגוורטס. לאחר מותו של רמוס, בנו טדי התארח בערך ארבע פעמים בשבוע אצל הארי וג'יני.

דיירי הוגוורטס[]

נראה כי כאשר לופין היה תלמיד בהוגוורטס הוא היה חביב על המורים. הוא נחשב לאחראי ורציני וכן בשנתו החמישית מונה למדריך.

כאשר שב להוגוורטס כמורה להתגוננות מפני כוחות האופל נראה היה כי מרבית המורים מחבבים אותו, למעט סוורוס סנייפ. המורים ידעו על מצבו הרפואי אולם נראה כי הדבר לא שינה להם, או לפחות הם לא הפגינו זאת. מינרווה מקגונגל אף ציינה לטובה את רמוס בעת ההכוונה המקצועית של הארי פוטר, כאשר הצהירה כי רמוס היה מורה ראוי.

מרבית תלמידיו של רמוס, כגון נוויל לונגבוטום, דין תומאס, בני משפחת וויזלי ואחרים חיבבו אותו. אולם תלמידים אחרים כגון דראקו מאלפוי לא כיבדו אותו, בין השאר בשל הופעתו המרופטת. רמוס נחשב בעיני תלמידים רבים למורה הטוב ביותר להתגוננות מפני כוחות האופל, גם לאחר שעזב את הוגוורטס.

אטימולוגיה[]

מקור השם רמוס הוא באחים רמוס ורומולוס, האחים שנלחמו עד מוות על השליטה ברומא, לאחר שגודלו על ידי זאבה. בהתאם, רמוס השתמש בכינוי "רומולוס" כאשר התארח במבט לפוטר.

השם לופין נגזר מהמילה lupinus שמשמעותה בלטינית "זאב".

מאחורי הקלעים[]

  • את רמוס לופין משחק השחקן דייוויד ת'יוליס בסרטים.
  • לופין נמנה בין המורים הבודדים בהוגוורטס אשר פונים לתלמידים בשמם הפרטי ולא בשם משפחתם (האחרים הם אלבוס דמבלדור ורובאוס האגריד).
  • הקונדסאים מציגים את עצמם בסדר מסוים במפת הקונדסאים - ירחוני, זנב-תולע, רך-כף וקרניים. מעניין לראות כי הקונדסאים מתו בסדר הפוך: ראשית מת ג'יימס, לאחר מכן סיריוס, אחריו פטיגרו ולבסוף רמוס.
  • רולינג ציינה כי לו יכלה לפגוש במציאות את אחת מהדמויות שלה, היא כנראה הייתה בוחרת בלופין ובהיטלר.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן

הערת המחברת[]

ג'יי. קיי. רולינג ציינה כי לופין הוא מסוג המורים שהיא הייתה רוצה שיהיו לה כסטודנטית. הוא טוב-לב, אדיב, ומסוגל להוציא מכולם את המיטב שבהם - למשל באופן שבו זיהה את חוסר הביטחון של נוויל לונגבוטום וללמד אותו כיצד להביס את הבוגארט.[2]

מצבו הרפואי של לופין בליקנתרופיה (היותו איש זאב) הייתה מטפורה לאלו שמחלתם נשאה סטיגמה ודעה קדומה, כמו HIV ואיידס. כל מיני אמונות תפלות הצליחו להידבק למצבים רפואיים הקשורים בדם, כפי הנראה בשל הטאבו הסובב סביב הדם עצמו. קהילת הקוסמים נוטה להיסטריה ולדעה קדומה לא פחות מהקהילה המוגלגית, ודמותו של לופין העניקה לי הזדמנות לבחון את הגישות הנ"ל.[2]

לופין נכשל ונופל במקומות בהם הוא רוצה שיחבבו אותו, הוא סבל מבדידות במשך שנים רבות ובשל הרצון להיות אהוב ומוקף חברים, הוא מאפשר לעצמו להעלים עין. לכן למרות שהסתייג מההתנהגות הבריונית כלפי סנייפ, לאחר שניסה פעם אחת לעצור את חבריו ונכשל, הוא לא ניסה זאת שוב.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן

לופין נהרג בקרב על הוגוורטס במקום ארתור וויזלי על מנת ליצור הקבלה בין חייו של הארי לחייו של טדי, וכן מתוך רצון להסיר את דמות האב האחרונה של הארי. רולינג הרגישה שמותו של לופין ידגיש יותר את אופייה ההרסני של המלחמה.

הופעות[]

הפניות[]

Advertisement